HeaderBanner.jpg
  שאלי את הרב  
 
זהו המקום עבורכן להפנות שאלות לרב יאיר
אנא רשמי שאלתך והרב ישיב לה בהקדם
 
לכתיבת שאלתך לחצי כאן
 
- שאלות ותשובות -
כל מה שרצית לדעת על אמונה,
בינו לבינה, הלכה, תפילה, תורה ומצוות ושאר ירקות..
 

לכבוד שבועות...

מה מיוחד בלימוד תורה?
השאלה:
שלום וברכה!!
כל היום אני שומעת כמה זה טוב לעבוד ולעזור לבעל כדי שיוכל ללמוד תורה וגם לפרנס וכו´.
אבל העיקר-שיוכל ללמוד תורה בהשקט ובשלווה!!
אני יודעת שלימוד תורה הוא חשוב,בהחלט.
אבל מה בעצם כ"כ מיוחד בתורתינו הקדושה??
איך זה שדברים על "השור והבור" למשל,מעניינים את כולם?
מה מיוחד בזה??
התנ"ך-אני עוד מבינה.אבל הגמרא?? מוסר ומידות הרי אנו יכולים להשיג בספרים אחרים.
אז מה מיוחד בגמרא?!?!?!
ואני שואלת לא מתוך תקיפה או משהו,פשוט פתאום שמתי לב שאני לא הכי מתרגשת שמספרים לי על בחור שלומד.(-ושלא תבינו לא נכון,אני יודעת לדקלם יפה יפה שאני רוצה אך ורק בחור כזה...)
אנא ממכם,בבקשה,תשכנעו אותי למה התורה היא כ"כ נחוצה וחיונית והכרחית עבורנו.אני מרגישה כ"כ תועה וחוששת מלשאול...
למה כל מילה בתורה,היא בעלת שכר עצום בשמיים?
מה כ"כ חשוב בה??
תודה ענקית ויישר כח עצום.אשרינו שבדורנו(-הדור הכי מבולבל שהיה אי פעם !!) יש לנו את מי לשאול.
חג סוכות שמח
 
התשובה:
שלום,
האמת היא שיש הרבה נקודות מבט מהן אפשר לענות על השאלה שלך - אפשר לדבר על הרובד האישי של האדם הלומד - מהידיעה הפשוטה של דבר ה´ ועד תיקון המידות. זה ממשיך בהשפעה הברוכה של התורה על החברה שחיה אותה, אפילו בגלות, ועובר להשפעתה של התורה על בניינו של כלל ישראל בארצו, על תיקון העולם כולו, ועוד ועוד... אף על פי שכאמור, מדובר על נקודות מבט שונות, הן משלימות זו את זו ורק ראיה כוללנית תוכל לתת לנו התחלה של הבנה לשאלתך.

נתחיל באמירה שהיא אולי קצת טריוויאלית, אבל היא נקודת מוצא חשובה שלפעמים אנחנו שוכחים אותה: אנחנו לא מושלמים, ולא כל הרצונות שלנו הם טובים. באדם יש מורכבות שטבועה בו, בין הצד הרוחני העליון שלו, נשמתו, ששואפת לגדלות רוחנית, להתנהגות מוסרית, ובעם ישראל - לקדושה, לבין הגוף עם כל נטיותיו החומריות, שעשוי למשוך אותנו לכיוונים פחות עליונים. אנחנו מאמינים שגם את הגוף עם נטיותיו החומריות, אפשר לגייס לטובה, לקדש אותו, ולעשות גם אותו לכלי לעבודת ה´. הדרך לעשות זאת היא לחיות חיי מצוות, והתורה היא שמדריכה אותנו כיצד להתקדם בנתיב הזה, ולמעשה לממש את חובתנו בעולם.

אז מה הקשר ללימוד תורה?

ברמת הפרט, עצם העיסוק בתכנים רוחניים עליונים, מקדש את האדם ובונה בו שאיפה לחיות את אותם ערכים עליהם הוא לומד. הראי"ה קוק זצ"ל כותב באורות התורה (פרק ו פסקה ה) כי "יש מגמה אחת לתורה, לעורר את הצד הרוחני העליון שבאדם, שיהיה עסוק במושכלות קדושות, ויהיה סר משיקוע בהמי גופני...". האדם מעצם טבעו צריך כל הזמן לחיות תוך שיווי משקל בין שאיפות רוחניות גבוהות, לבין חיי מעשה עם גוף בעל צרכים כאלה ואחרים. התורה נותנת לנו למעשה את אותה קריאת כיוון של חיים בעלי משמעות, ע"י הגוף ולא נגדו. אנחנו משתמשים בגוף על מנת לקיים מצוות ולעשות חסד, מקדשים אותו על ידי בחירה ערכית להשתמש בו לטובה ולשמור אותו מלהשפיע על נשמתנו בצורה שלילית. החשיבות של התורה באותו בניין פרטי אדיר, הוא בהיותה פונה לכלי המייחד את האדם על פני בעל החיים, שנותן לו את האפשרות לרומם את מעשיו ורצונותיו אל מעבר לטובה האישית שלו: השכל. שלא כמו בעלי חיים אחרים, אנחנו מסוגלים לחשוב מחוץ לגבולות המצומצמים של עצמנו, ולחשוב על ההשפעה של מעשינו ורצונותינו על מעגלי חיים רחבים ביותר. לא רק מה שטוב לי, אלא גם מה שטוב למשפחה, לעם, ולעולם כולו. היכולת הזאת של האדם היא מיוחדת במינה, והיא נובעת מאותו שכל מיוחד שיש לאדם המאפשר לו לצאת לחיות מחוץ לקופסה הפרטית שלו.
לימוד התורה הוא עבודת ה´ בשכל, ומכאן נובעת חשיבותו - מאחר והשכל הוא הכוח העיקרי שמכוון את מעשינו ורצונותינו. שכל מתוקן יגרום לנו להפיק את המיטב מהכוחות והיכולות שנתנו לנו מה´, ורגש מתוקן יגרום לנו לעשות זאת בשמחה. חשיבותו הגדולה של השכל במערך הכוחות של האדם, נובעת גם מהיותו יציב וחסין יחסית בפני טלטלות חיצוניות. אנחנו מסוגלים לחשוב ישר ולהפעיל שיקול דעת מוסרי, גם במצבים מסובכים וקשים, ולכוות את מעשינו על פי אותו שיקול דעת גם כאשר הרגש אולי היה רוצה אחרת. היכולת הזאת מתפתחת ככל שמיישרים את השכל ללכת בדרכי התורה, והדרך לעשות זאת היא על ידי לימוד התורה.
אמנם, גם לרגש יש תפקיד חשוב בבניין שלם של האדם, וכאן גם נכנסים ההבדלים בין גברים לנשים, הגורמים לנו להדגיש צדדים שונים בעבודת ה´ לכל אחד מהמינים. באופן כללי, בנפש הגבר יש לשכל השפעה דומיננטית יותר, ולכן לימוד התורה מקבל אצלו חשיבות גדולה יותר. מאותה סיבה, הדגש בלימוד התורה לנשים הוא יותר על נושאים המעוררים את הרגש לאהבת ה´ ויראת שמים, לעומת לימוד התורה הגברי בו עיקר הבניין הוא שכלי, ע"י לימוד גמרא.

ואולם, חשיבותו של לימוד התורה אינו מצטמצם רק לבניין הפרט, אלא גם ואולי בעיקר, לבניין הכלל. התורה איננה טקסט פילוסופי מופשט שנועד להשאר בשכל המנותק מחיי המעשה. אנו מאמינים שמוסר עליון, הוא כזה שיש לו ביטוי בכל רמות החיים, גם הקטנים והשטחיים ביותר. יש לתורה אמירה ברורה כיצד אמור להיראות העולם, ודרך מעשית היורדת לפרטי המציאות הקטנים ביותר, כיצד להגשים זאת. על מנת לדעת את אותה דרך וליישמה בפועל, יש לדעת את דרכה של תורה, וזה אפשרי רק על ידי לימודה.
באותו פרק באורות התורה (פסקה יד) הראי"ה כותב כי "כשהנשמה משערת...עד כמה כל החיים הרוחניים מוכרחים להיות מבוססים על יסודות מעשיים בחיי הציבור ובחיי היחיד, מתעוררת תשוקה גדולה ללימוד התורה המעשי, המורה את דרכי החיים...". זו התשובה לשאלתך, מדוע ענייני השור והבור מעסיקים אותנו כל כך. העניינים האלה מעסיקים אותנו, מכיוון שהמציאות כולה מורכבת משוורים ובורות, ואנחנו רוצים לדעת איך לעצב אותה ואיך להתנהג בתוכה, לאור ה´. העניינים האלה הם דוגמא מופשטת לנושאים יומיומיים שמעסיקים אותנו גם בימים האלה וגם עוד מאה שנה. אמנם לרובנו אין שור ואנחנו גם לא חופרים יותר מדי בורות, אבל יש לנו רכוש אחר שעלול להזיק לזולת, והסוגיות הללו מדריכות אותנו כיצד לנהוג בו בצורה אחראית, שתביא לנו ברכה ולא תזיק לאחרים. זה עניינה של הגמרא, שנותנת לנו בנייני אב לכל צורך שמתעורר במציאות, ודרכים לנהוג באותם מצבים, לאור ה´.
הנושאים האלה הם קריטיים לבניה של עם בארצו, ובמיוחד עם שאמור להוות מגדלור של מוסר לעולם כולו. אנחנו מצווים לבנות את החברה שלנו לאור מוסר אלוקי, והמוסר הזה יורד לפרטי החיים הקטנים ביותר של המציאות. חברה מורכבת מבני אדם, כאלה שעושים טעויות ויש להם רצונות כאלה ואחרים, שלא תמיד מכוונים בצורה הטובה ביותר. התורה נותנת לנו דרך להתמודד עם כל אותם המוני פרטים, לתת לכל אחד מהם את המקום הראוי לו ולדאוג לזרימה חיובית ומוסרית של החיים, כאשר כל מיני פרטים מתנגשים.

כל מה שנאמר כאן, מכוון בעיקר לגבי לימוד הצדדים הגלויים של התורה, בנתיבי החיים המעשיים. קיים גם לימוד תורת הנסתר, העוסק בנתיבים רוחניים נסתרים יותר, שאינני מבין בהם. עם זאת, אנו מאמינים שנתיבים רוחניים מתלבשים על המציאות החושית, ולכן יש צורך לשלוט בתורה הנגלית, על מנת להבין בצורה ישרה את תורת הנסתר.

לסיכום, כאשר אנו לומדים תורה וכמובן חיים לאורה, אנחנו מכוונים את חיינו לאור רצון ה´, ובונים את חיינו הפרטיים והציבוריים לאור אותו רצון. זה כמובן גורר שכר גדול בשמים, שכן אנו נצטווינו ללכת בדרכי ה´, וזו הדרך הישרה ולמעשה היחידה לעשות זאת. זו גם החשיבות בשלב בו את עומדת, של חיפוש שותף לבניין הבית. אם את רוצה בית שמגדיל את הטוב, מקדם את העולם וגם אותך - חשוב שזה יהיה עם מישהו שמתאים את חייו לחיי תורה, ומקדיש זמן ללימוד - מתוך הכרה בכך שאותו לימוד הוא האמצעי לבניין חיים יציבים לאור התורה. זה לא חייב להיות גדול הדור, ולא מי שמתכוון להשאר בישיבה עשרים שנה - אלא מישהו בעל הכרה בסיסית בכך שהתורה צריכה להאיר את חייו, ונכונות להקדיש לכך זמן וכוחות משמעותיים.

 

 
 
למה לקיים מצוות?
השאלה
שלום !
אני יודעת שכבר שאלתי את השאלה כמה וכמה פעמים באתר :)
אבל לא התחברתי לשום תשובה (למרות שהן היו מדהימות.. :) לא כ"כ הסכמתי או הבנתי את התשובה.) אז שוב אני אשאל .. למה צריך לקיים מצוות ושוב אני אגיד אני בטוח אקיים אבל אין לי סיבה לעשות את זה אלא רק מתוך הרגל..
אשמח לתשובות מכל מיני אנשים גם מהגולשים אם יש להם תשובה..
תוודה רבה על התשובות המדהימות על הסבלנות (!!) שיש לכם בשבילי ובשביל שאר שואלים באתר.. התשובות שלכם אותי הן תמיד מחזקות ותמיד מעודדות אז באמת באמת תוודה רבה !!
התשובה:

שלום וברכה,

טוב מאד שאת שואלת את השאלה כמה וכמה פעמים.
לפעמים אי ההסכמה, או חוסר ההבנה נובעים מאותו המקום. במישור השכלי מבינים היטב- אך הנפש צריכה לעכל את הדברים. תהליך העיכול הזה יכול לקחת קצת זמן, ואם לך ולנו יש את הסבלנות, יחד עם לימוד משותף- תהליך העיכול הזה יוכל להיות אפילו טעים וערב לחיך. :)

כיוון שלא צירפת את התשובות הקודמות שנענו לך, אינני יודע אם אני חוזר על הדברים שכבר נאמרו לך או לא, אבל מן הסתם ניחוח חדש וגוון אחר יהיה בהם.
ולתהליך העיכול זה תמיד טוב. אז בואי ניגש לברר יחד את הדברים.

את הגוף שלנו אנחנו מכירים היטב. הוא עוזר לנו לזכור אותו ולהכיר אותו מדי פעם.
כשהוא רעב- הוא מודיע לנו את זה. לפעמים אפילו בקול רם מדי. כשאנחנו מוכרחים להתפנות, יש גבול לכמה זמן נוכל לסרב לו, ואם אנחנו מתקרבים למקום חם מדי, הקולטנים שלו יצלצלו באזהרה ונברח משם מהר מהר.

הצרכים של הגוף הם כה בסיסיים. אי אפשר אפילו דקות מועטות ללא חמצן. בלי מים נוכל להסתדר קצת יותר זמן, אבל בשלב מסויים זה מעצבן מאד, ושוב- כשרעבים זה גם לא נעים. הגוף יודע לדרוש את שלו. כבר מאז הלידה שלנו אנחנו יודעים לחפש את המזון שיבריא את הגוף, ואת שאר הצרכים והמשאבים להם אנו זקוקים.

כל זה טוב ויפה. אנחנו זקוקים לאוויר, למזון, לכושר וכו´ כדי לחזק את הגוף.
אבל מה את אומרת. האם לא שכחנו משהו ?
כל זה מחזק את הגוף.
אבל אנחנו לא רק גוף. יש בנו גם נשמה. אנחנו גם נשמה גדולה מאד. מי מזין אותה, ומה מחזק אותה?

על כך מביאים המהר"ל (תפארת ישראל) והרמח"ל (מסילת ישרים) מדרש חז"ל-
"גם הנפש לא תמלא- משל למה הדבר דומה? לעירוני שנשא בת מלכים, אם יביא לה כל מה שבעולם אינם חשובים לה כלום, שהיא בת מלך. כך הנפש אילו הבאת לה כל מעדני עולם אינם כלום לה, למה? שהיא מן העליונים".

כל הדברים שאנו עושים כדי לחזק את הגוף אינם מועילים לנשמה. היא זקוקה למזון אחר. מזון רוחני.
אבל אנחנו הרי נמצאים בעולם גשמי?
לכן נתן לנו הקב"ה את התורה ואת קיום המצוות.
בתור מזון מבריא לנשמה. מעשים כאלה שהם לא טובים לגוף בלבד, אלא הם מעשים אלוקיים, מצוות ד´. "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" כי המצוות מחיות את האדם.

זהו אמנם דבר שאפשר וצריך להרחיב בו הרבה, אך כפי שאמרתי קודם- חשוב לעכל זאת.
זו תפיסה שאנחנו לא רגילים אליה, וכמעט אף אחד לא חי אותה כיום בעידן המודרני. לכן אנחנו, בני אברהם יצחק ויעקב- עלינו לזכור זאת תמיד ולהשתדל כמה שיותר לחיות על פי זה.
לזכור שלא הגוף הוא מה שחשוב, אלא הוא כלי להופעת הנשמה הגדולה שנתן בנו הקב"ה.


נקודה נוספת על גבי זה אומר הרב קוק באגרת שא.
חשבי רגע שיכולת עכשיו ללכת לבית חולים, ואת לבד היית מצליחה לעזור לחולים להתאושש.
לילד שעבר תאונה- להתחיל ללכת. לחולה הסרטן- להתגבר על מחלתו. לזקנה עם האלטצהיימר היית מוצאת תרופה שתעזור לה לזכור את כל הנכדים. כך לכל חולה וחולה.
האם לא היית עושה זאת? היית רצה לשם ומטפלת ועוזרת לכל מי שרק יכולת. לו רק הייתה לך היכולת.

כולנו רוצים לגמול חסד ולעזור לאנשים להבריא.

אם היינו יודעים כמה אנחנו גומלים חסד עם כל ישראל ועם כל העולם בכך שאנחנו לומדים תורה ומקיימים מצוות- היינו עושים זאת בכזה חשק והתלהבות, ובכזו שמחה וגבורה!

כמו שאמרנו שהמצוות הם המזון לנפש, הם האוויר לנשמה שלנו- כיוון שאנחנו חלק מגוף אחד שלם, מתוך כל עם ישראל- בזה שאני הקטן מקיים מצווה- אני מבריא בזה את כל עם ישראל.
גם את השכן שלי שלא הולך לבית הכנסת ורק כיפת שמים לראשו.
כשאת מקיימת מצוות, ועוד יותר- אם את עושה זאת בשמחה- את בונה לא רק את עצמך, אלא גם את כל שאר חלקי הגוף שלנו, כי אנחנו גוויה אחת שלמה.
את זו שלועסת את המזון ומפרקת אותו, ועל ידך הוא מגיע אל כל חלקי הגוף.

את עושה חסד עם כל ישראל.
כי יש כאלה שעדיין קצת חולים וחלשים, ולא יכולים לעשות זאת בעצמם.
הם כבולים.

אז אם את יכולה לעשות כזה חסד, עם כל כך הרבה אנשים.. האם אפשר לוותר על כך ?

נעשה ונשמע,
ובע"ה נעשה ונצליח.

אם תרצי להמשיך ולברר- תוכלי בשמחה לעשות זאת איתנו, בבירור משותף.
 
 
איך אני יודע שאלוקים קיים?
השאלה:
שלום, לפני שאני מתחיל אני רק רוצה להגיד שמה שאני אומר זה רק שאלות ואני מצטער אם זה יוצא קצת קשה..רציתי לשאול איך אני יודע בעצם שאלוקים קיים..מה רק בגלל שאבא שלי מאמין ומעביר לי הלאה ואני בעזרת ה´ יעביר לבן שלי, איך אנחנו אמורים להסתמך שזה נכון?? אין הוכחה לכלוום וזה ממש מתסכל..לפעמים אני סתם הולך למנחה או לפעמים סתם ברחוב ופתאום אני שואל את עצמי: מה אם כל זה, זה פשוט לא נכון! וכל היהדות זה בעצם טעות..(בכוונה לא אמרתי שקר)..תודה רבה למי שעוזר..:)
התשובה:
שלום לך,
ראשית, כל הכבוד שאתה שואל שאלות,
התורה לא שוללת שאילת שאלות, אלא אף מעודדת זאת, לשאול לחקור ולהעמיק.
וע"י כך לחזק את האמונה.
ואפילו יש ערב מיוחד בשנה שנועד לשאילת שאלות- ליל הסדר.

ננסה לעשות קצת בעניינים.
מהי אמונה?
ונגדיר את השאלה יותר,
יש את ה"מדע", המדע בנוי על הוכחות וראיות שכליות, ולפעמים על תאוריות שכליות.
האם האמונה, היא מתחת למדע?
כלומר האם האמונה לא בנויה על ראיות והוכחות?? "אני לא יודע אם יש אלוקים, אבל אני רוצה להאמין שיש.."
או שהאמונה היא סוג של מדע והיא בנויה על שכל, על ראיות או מסורת.

הרב קוק, מלמד אותנו שהאמונה, היא יותר גבוהה מהשכל האנושי.
האמונה שייכת לתחום הפנימי. עמוק יותר מהשכל האנושי.
כלומר כמו שאנו יודעים שלכל אדם יש "לא מודע" שהוא משפיע על צורת החשיבה שלו, על התכונות והמידות שלו.
כך גם יש עמוק בתוכנו את הידיעה הברורה והחיבור אל רבש"ע.
וזה נובע מהנשמה האלוקית שיש בתוכנו.

אבל בתכל´ס, אנחנו לא מרגישים זאת, ויש לנו לפעמים הרהורים לגבי מציאות ה´ בעולם.
זה נובע מהיצר הרע שלנו, מהגוף שלנו מהחומריות שלנו.

לעבוד את ה´, זה קשה (במבט שטחי).
יש מערכת חוקים וחיובים, איסורים.
יש לנו כל מיני רצונות, והתורה חוסמת אותנו. (ושוב במבט שטחי).

הרצונות הללו, מערערים לנו את הידיעה שיש בה´ בעולם.
חז"ל מלמדים אותנו "לא עבדו ישראל עבודה זרה אלא כדי להתיר להם את העריות בפרהסיה", כלומר היה להם תאווה לעריות, וכדי להתיר לעצמם את העריות הם העלו לעצמם כל מיני סברות, מדוע עבודה זרה היא האמת.

כך גם היצר הרע שלנו, הוא רוצה למשוך אותנו למטה, אל עולם החומר, להנאה של הרגע, הוא עושה זאת ע"י כך שהוא מנסה לערער לנו את האמונה ברבש"ע.

אז מה עושים?
לכן יש לנו את השכל והרגש, הם עוזרים לנו לדחות את הטענות של היצר הרע,
אנחנו מתבוננים בעולם המופלא שלנו, ומבינים שאי אפשר שעולם כזה יהיה בלי יוצר. עולם מורכב ומיוחד עצום בגודלו ובנפלאותיו.
וכן אנחנו מתבוננים בהסטוריה המופלאה של עמנו, הן הניסים והנפלאות שקרו לעמנו ועברו במסורת מדור לדור, והן במאורעות האחרונות בהן עם ישראל חזר כנגד כל הסיכויים לארצו מולדתו.

וגם במסורת שעוברת מדור לדור, שעם שלם ולא יחידים נפגש ושמע את כל ה´ מדבר אליו.
אבל בעיקר מהמסורת של יציאת מצרים אנחנו לומדים כיצד להיפגש עם ה´, מי הוא וכיצד מתחברים אליו.

וע"י הרגש אנחנו שומטים את כל הבסיס שעליו עומד היצר הרע.
היצר הרע מנסה לומר לנו "אחי, בא תהנה קצת מהחיים.. תראה את העולם שבחוץ כל כך נוצץ וזוהר, למה אתה עובד קשה ומצמצם את חייך.."
ואם אנחנו שמחים בעבודת ה´ ואוהבים את ה´, אז אין ליצר הרע מה לומר לנו, כי ב"ה אנחנו נהנים, ושמחים וטוב לנו בחיים.

כדאי מאוד ללמוד ספרי אמונה, שמותאמים לנוער. ומסברים בצורה יפה מה ה´ רוצה מאיתנו ואת הקשר שלנו אליו.
ברוך ה´, הספרים מתרבים, ואני ממליץ לך למצוא את הספר שמתאים לך.
ספרים מומלצים: "מבט בהיר בערפל" הרב ראובן ששון, "דע מה שתשיב" הרב קרוב, "דרך אמונה" "אמונה לדור התהיה" הרב הס. וכד´.

בהצלחה רבה, חברים מקשיבים
 
0211200909202673-copy.jpg