HeaderBanner.jpg
  דברי הרב יאיר  
 
  בס"ד



·       נקודה חינוכית

פרשת בחוקותי – תשע"ד

לג' בעומר – "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך"

 

לג' בעומר הוא חג ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי, 'שר בית הזוהר', ותלמידו של רבי עקיבא.

בלג' בעומר פסקו תלמידי רבי עקיבא למות עפ"י קבלת הגאונים וכמה שנים אחר כך בתאריך זה נפטר גם רבי שמעון.

אי אפשר לגשת אל רשב"י בלי להתייחס קצת לרבי עקיבא.

 

ובכן, רבי עקיבא 'לא רואה בעיניים', כשהוא צעיר ועדיין עם הארץ הוא אומר "מי יתן לי ת"ח ואשכנו כחמור..." פסחים מט' ע"ב לא ככלב שמכאיב אלא דווקא כחמור המשבר עצמות בנשיכתו,  כשהוא יוצא ללמוד הוא יוצא ל 12 שנים וכששומע שרעייתו רחל מייחלת שילמד עוד , סב על עקביו ויוצא לעוד 12 שנים בלי הפסקה ובלי להיכנס לומר שלום, כי רבי עקיבא 'לא רואה בעיניים'.  הוא מוביל מרד כנגד האימפריה הרומאית בלי חשש ובמסירות נפש, כי הוא 'לא רואה בעיניים'  וכשמתים תלמידיו (בקרבות עפ"י רב שרירא גאון באיגרתו או מסיבות אחרות) והעולם שמם מתורה, הרומאים מתגברים ונדמה כאילו הכל אבוד והוא כבן 120 שנה, אין יאוש ואין עצירה אצלו,  הוא יורד אצל 'רבותינו שבדרום', סומכן ומתחיל הכל מהתחלה, "והם הם שהעמידו תורה באותה שעה", וכל התורה שיש בידנו היום היא כולה "אליבא עפ"י דרבי עקיבא" סנהדרין דף פו כי רבי עקיבא 'לא רואה בעיניים'...

וכשהוא הולך עם חבריו ורואים שועלים יוצאים מחורבות קודש הקודשים , כולם בוכים ורבי עקיבא צוחק, ועל תמיהתם הוא עונה : אם התקיימה נבואת החורבן שהר הבית יהיה ל'במות יער' מרבץ חיות ושממה ברור שתתקיים גם נבואת הנחמה שרחובות ירושלים ימלאו בילדים וילדות משחקים... עפ"י מכות דף כד' , מניין היכולת הזו של רבי עקיבא לראות כה רחוק , לעודד ? לנחם ?  כי רבי עקיבא 'לא רואה בעיניים'... וכשמוציאים אותו להריגה ביסורים גדולים הוא קורא קריאת שמע ושמח "שבא פסוק זה בידו לקיימו – ואהבת – אפילו נוטל את נפשך..." ברכות דף סא' ומלמד את תלמידיו פרק במצוות 'קידוש ה''.

מניין הכוחות ?!  כי ר"ע 'לא רואה בעיניים'...

 

תלמידו, רבי שמעון בר יוחאי לומד מרבו תורה זו ומחזיק בה, כשצריך לחוות דעתו על הרומאים הוא לא רואה בעיניים ואומר "כל שעשו לטובת עצמן עשו..." שבת דף לג' ונרדף 13 שנים כי גם הוא 'לא רואה בעיניים', כך גם כשיוצא מהמערה ושורף כל שעיניו רואות, עד שהקב"ה מחזירו למערה כדי שלא 'יחריב את עולמו' עפ"י שבת לג .

 

תורת הזוהר של רבי שמעון 'לא רואה בעיניים' אלא הרבה מעבר להן...

ר"ע ורשב"י מלמדים אותנו שיש ראיה אחרת להביט בה, יש מימד אחר, חשוב יותר, פנימי יותר, אמיתי יותר שראוי להביט דרכו, הוא אפילו ריאלי ומציאותי יותר. לא כל מה שרואים בעין הוא מה שבאמת קורה, כשרואים את הדברים דרך פרספקטיבה של חזון אמוני הדברים נראים אחרת לגמרי, בכי מתחלף בצחוק, יסורים מתמלאים באהבה ו 24 שנים של עמל הופכים ל'ימים אחדים' באהבתו אותה... (את התורה ואת אישתו כאחד. 'שלי ושלכם שלה הוא. עפ"י כתובות סב ועוד).

"וכל יקר ראתה עינו" דרשו חכמים ילק"ש ישעיהו מב' תנב : "זה רבי עקיבא, שדברים שלא נגלו למשה בסיני, נגלו לר"ע וחבריו..."

 

זהו פירוש הפסוק "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך", הרי העין רואה מה שרואה ובכל זאת מבקש דוד המלך "גל עיני...", אלא בבקשתו מבקש הוא גילוי חדש, מעבר למה שרואות העיניים עכשיו, משהו רחוק, משהו ששייך ל'שם' המתוקן, העליון...

זו תורת הסוד (סוד = 70 = עין 'ע' ) של רשב"י, שהוא מגלה לתלמידיו בעת שעומד להיפרד מהעולם והאש בוערת סביבם ומאירה את העולם באור יקרות (ועל כן המנהג להדליק מדורות – ספר המנהגים).

 

פרשת בחוקותי מלמדת אותנו שגם ארץ ישראל 'לא רואה בעיניים', זו לא ארץ רגילה המתנהלת לפי כללי המפה הסינופטית מזג האויר המקובלת, אלא לפי מפת המצוות.  מצוות = גשם, פריון וברכה.

עבירות = שממה ובצורת... הליכה בחוקות ה' = מנוסת אוייב, 'אחד ירדוף אלף ושניים יניסו רבבה', לא הנשק, לא התיחכום לבד יפעלו זאת,

אם לא יקיימו שמיטה – הארץ תשמוט את בניה, כי היא 'לא רואה בעיניים'...

 

אבל גם את הגאולה יביאו רק אלו שלא רואים בעיניים הרגילות, כששמואל מתרשם מאליאב אחיו הבכור של דוד המלך ועולה בדעתו למושחו למלך, אומר לו ה' :" כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם, כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וה' יִרְאֶה לַלֵּבָב" שמואל א' טז', יש ראיה אחרת ש'לא רואה בעיניים' אלא הרבה הרבה מעבר...

 

החיבור של פרשת 'בחוקותי' עם לג' בעומר מחזק מבט פנימי זה.

 

ומכאן לכן, בנות ומדריכות יקרות, הרימו את אופיין של מדורות לג' בעומר למשהו רציני ועמוק (עיינו בפירסום של הרב אלישע אבינר), 'אל תיראו בעיניים...', אל תחששו מ'מה יאמרו', אל תחששו מההרגל, לג' בעומר זה חג שעושים אותו אחרת, 'בלי לראות בעיניים'.

יחי המרד הקדוש. "ואמרתם כה לחי , רבי שמעון בר יוחאי..."

 

                                                                           שבת שלום, וחג גילוי שמח, יאיר

 



 

  ארכיון נקודה חינוכית לפרשיות השבוע:

* ארכיון שנתשס"ט


 




 
0211200909202673-copy.jpg