HeaderBanner.jpg
  שישית התש"ע  
 
בע"ה
 
שישית התש"ע
 
 
 
*    *    *    *



*    *     *     *

חידון התנ"ך של האולפנות בקריית 4 =] סיפוריישן בהמשך ב"נ..
רעות ואסתי - שכוייח ענק על המאמץ, על הידע ועל התוצאות!!
אוהבות ומעריכות כ"כ כ"כ,
אנחנו :)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

*   *   *   *
חה... חה... חה... ב-ד-י-ח-ה!!
איך קוראים ל?...
חשמלאי- מיקי בתאור.
מלצר- מתי שטו
מורה לנהיגה-מוטי לוכים
נהג מונית-שמחה גורה
טייס- אבי רון
ארכיאולוגית- ראומה מצאתי


*   *   *   *

הטיול השנתי - הוא הכי מגניב אותי!!

















*   *   *   *


שאלה באמונה =]

השאלה
שלום, ותודה מראש(:
אני לא מבינה- איך אני יכולה להאמין באלוקים, שהוא מישהו שבחיים לא ראיתי ואני גם לא יראה וכאילו המצוות שלו והדברים שאנחנו צריכים לקיים מובאים לי בתוך ספר שמי יודע- אולי איזה פסיכי משועמם ישב בבית לפני 1000 שנה והחליט לכתוב ספר שקוראים לו "תורה", ושיום אחד ישבו אנשים ואשכרה יאמינו במשהו שלא בטוח בכלל שהוא נכון.
ועוד שאלה שמתקשרת בנושא אמונה- אני ילדה דתייה, שומרת מצוות, הולכת צנוע, שומרת נגיעה, מתנדבת,עוזרת, פעילה בבנ´ע ומקיימת עוד הרבה מצוות. איך זה יכול להיות שאני מסתכלת על חברה שלי. שהיא גם דתייה, אבל הולכת לא צנוע,נוגעת בבנים וכל ההתנדביות והדברים האלה בכלל לא מעניינים אותה:אז איך זה יכול להיות שהחיים שלה יותר טובים משלי?! היא מצליחה בכל מבחן,אוהבים אותה,היא מסתדרת מעולה עם ההורים שלה.. ואיך זה שכל מה שאני מתפללת לקב´ה ומבקשת ממנו- אני לא מקבלת אותו??! איזה אינטרס יש לקב´ה שבדיוק אני מבקשת ממנו להצליח במבחן בתמתט´ כי השקעתי ולמדתי, ובסופו של דבר אני מקבלת ציון גרוע?!, ועזבו אותי מכל הדברים האלה שאני אקבל שכר בעולם הבא, מאיפה בכלל יודעים שיש עולם הבא? אני רוצה עכשיו, שיהיה לי טוב עכשיו.
קצת סיבכתי-אני יודעת. אבל אני ממש ממש אשמח אם תוכלו לענות לי על השאלות-כי זה חשוב לי מאוד.
(אשמח אם תוכלו לפרסם את השאלה שלי באתר)
התשובה
שבוע טוב
לא סבכת בכלל וטוב ששאלת ותשאלי כמה שרק נכנס בך, בשביל זה אנחנו כאן.
לגבי אלוקים ואיך את יכולה להאמין בו אם אף פעם לא ראית אותו באותה המידה את יכולה לשאול את עצמך איך את מאמינה שיש מקום בעולם שקוראים לו ארצות הברית?
היית שם פעם באמת? ראית אותה?
אז אולי באמת היא לא קיימת ולא רק שהיא לא קיימת אולי היה איזה פסיכי עם קבלות שבכלל המציא את זה? מה את אומרת?
נשמע לך סביר?
ואם נמשיך אז מי אמר לך כשאת לא מרגישה טוב ואת הולכת לרופא שהוא באמת מביא לך אקמול ולא משהו אחר?
אולי הוא סתם מביא לך סוכרייה ואומר שהיא אקמול?
אלא מה, אנחנו מנהלים את החיים שלנו לפי רמה מסויימת של הוכחות.
את מניחה שלא סביר להניח שכל העולם התחרפן בגלל שאיזה פסיכי המציא משהו וקרא לו ארצות הברית, באותה המידה את יכולה להניח שלא סביר להניח שעם שלם ימות על קידוש ה´ בגלל שאיזה פסיכי המציא את התורה.
ראית פעם מישהו שיצליח לעבוד עלייך ולגרום לך לתת לו 50 שקל ככה סתם?
יופי, גם אני לא.
נשמע לך סביר שהוא יצליח לעבוד במשך כל כך הרבה זמן על עם שלם?
ומי שיטען שכן, חובת ההוכחה פשוט תהיה עליו.
עד כאן ממש בקצה המזלג.
בגדול את צריכה להבין טוב שכל העניין של עם ישראל מתחיל מעמד הר סיני.
אם את רוצה לדעת יותר גם מה ההבדל בין ההוכחות של הנצרות והאיסלאם לבין ההוכחות של היהדות וגם להיכנס לכל העניין יותר לעומק את מוזמנת להקליק על הלינק הבא של ערוץ ´הדברות´:
http://www.hidabroot.org/Search.asp
לגבי השאלה השנייה למה נראה לך שחברבה שלך שמקפידה פחות ממך מצליחה יותר ממך בחיים זה בדיוק כמו לראות קרחון.
יודעת מה מיוחד בקרחון?
שהחלק שצף ואת רואה הוא בארך 30% מגודל הקרחון, כל השאר מסתתר מתחת למים.
את לא יודעת איזה כוחות נפש יש לחברה שלך ולכן גם הניסיונות שלך ושלה הם לא אותם נסיונות.
את גם לא יודעת איתה תיקון בעולם החברה שלך צריכה לעבור ובכלל, זה לא שאת רואה אותה 24 שעות ביממה.
יכול בהחלט להיות שאם תשאלי אותה תגלי שלא כל הנוצץ זהב ולמרות שנראה לך מבחוץ שהיא מאושרת היא בכלל תגיד לך שהיא דווקא מקנאה בך על המון דברים שאת בכלל לא חשבת עליהם.
חוצמזה שהראייה שלך צריכה להיות ראייה אמונית וכזו שיודעת שהחיים של האדם ממש לא מסתכמים בזמן המועט שאנחנו נמצאים כאן.
כתבת שלא נחפור לך על שכר בעולם הבא אבל זה כמו שתרצי להוציא רישיון בלי ללמוד נהיגה.
ההבדל בין הראיה היהודית למשהו אחר זה שאנחנו כן מסתכלים על מכלול הדברים ויודעים שלא כל הדברים קורים כאן ועכשיו.
מה נראה לך יהודים חשבו בשואה רגע לפני שהם מתו?
ואלו שבאמת שרדו ראו איך שהקב"ה עשה כאן מהלך שלם שהגיע בכלל אחרי כמה שנים
מלבד זה תלמדי בחיים שהמפתח לאושר שלך תלוי באיך שאת רואה את העולם
אם תנסי פחות להסתכל במה שיש לחברה שלך ואין לך ויותר במה שיש לך וכמה שאת שמחה עם זה תגלי שגם את פתאום יכולה להרגיש שהחיים שלך דבש.
דבר אחרון:
תראי איזה יופי שבכלל הרגשת את התחושות האלו כי יכול להיות שרצו משמיים להעביר לך מסר שאולי את צריכה לשנות קצת את התפיסה האמונית שלך.
אנחנו לא עושים עם הקב"ה תנאים:
אני אלך צנוע אתה תעשה שאני אעבור את המבחן במתמטיקה.
הקב"ה הוא לא מכונת משקאות.
את הולכת צנוע כי את רוצה להנות מהעולם הזה כאן באופן הפשוט ביותר וזה קודם כל אינטרס שלך
לא רוצה לבאס אותך או משהו אבל את ממש לא עושה טובה לאף אחד שאת הולכת צנוע מלבד לשמור על הכבוד שלך ולדעת שבבוא הזמן אי"ה תוכלי להנות כאן, בעולם הזה (מלבד העולם הבא) ולהיות הכי מאושרת בעולם הזה, כאן ועכשיו.
מה שכן ומבחינה יותר מעשית, יכול בהחלט להיות שיש המון דברים שבכלל תלויים בך:
אם תלמדי למבחן בזמן אולי תוציאי ציון יותר גבוה.
אם את לומדת בזמן ועדיין מתקשה, זה בסדר גמור, יכול בהחלט להיות שלך הולך יותר קשה בתחום הזה אבל בתחומים אחרים יהי´ה לך הרבה יתר קל מאשר בת אחרת.
אותו הדבר גם בקטע של החברות, יכול להיות שאם היית מתנהלת אחרת ואני לא נכנס כאן לפרטים כי אני לא יודע היית יכולה שגם העניין הזה יותר יהי´ה לך קל.

תחשבי על הנקודות האלו ותגלי לאט לאט שהדברים יראו לך בצורה בהירה יותר.

בהצלחה!

אבינועם
avinoam811@gmail.com
התשובה התקבלה מחברים מקשיבים בתאריך י"ט ניסן ה´תש"ע



*   *   *   *

בזמן שמגמת ארץ נהנות להן בטיול יומיים בצפון,
החלטנו גם אנחנו להנות לנו פה באולפנה...
אז מזל באמת שיש "רמי לוי" בקרבת מקום,
קפצנו לעשות קניות והרמנו פה על האש שאוווה במיוחד!!
תודו שהיה C הכיף

 
 
 
 
*   *   *   *
 
  תפילה

שמוליק הציץ בשעון בעצבנות. שתי דקות אחרי אחת. הוא הסתכל ימינה ושמאלה וחיפש מקום פנוי להחנות את הרכב. שוב הכול תפוס. בלית ברירה השאיר אותו על המדרכה בקצה הרחוב ובצעד מהיר פנה לכיוון בית הכנסת. שמוליק הקפיד מאוד על שלוש תפילות ביום והתאמץ לא לוותר אפילו על מניין. נכון, לא קל לאדם טרוד כמוהו להפסיק את כל העיסוקים החשובים באמצע ולחפש תפילת מנחה, אבל מה לעשות, עיקרון זה עיקרון, ולא איש כמוהו יוותר בקלות. תפילת העמידה כבר התחילה ושמוליק נאלץ לפלס את דרכו פנימה בינות לעומדים. תוך רגע הוא כבר צלל ישירות למים העמוקים. "ה' שפתיי תפתח ופי יגיד תהילתך. ברוך אתה...". 'הכי אני אוהב את תפילת לחש', הרהר לעצמו בחדווה, 'שקט, שלווה, שום דבר לא מסיח את הדעת. ככה אתה יכול להתרכז בשקט במחשבות שלך'. "אתה גיבור לעולם אדונ-י מחיה מתים...". 'רק שאני לא אשכח להתקשר לאיציק ולבקש ממנו את הדו"ח של סוף מרץ. אני חייב לעבור עליו ולערוך תיקונים לפני שהוא מגיש אותו לגליקמן'. "סלח לנו אבינו כי חטאנו, מחל לנו מלכנו...". 'בעצם, כשחושבים על זה הוילונות בצבע קרם הרבה יותר מתאימים לסלון. אחזור לחנות אחרי הצהריים ואבקש שיחליפו לי את הסט'. "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה...". 'שטוסמן הזה פשוט עולה על העצבים. שוב הוא החנה את הרכב שלו בצמוד לגינה, שלא לדבר על זה שכבר חודשיים אני רודף אחריו עם הצ'ק לוועד בית...'.

רטטים קלים מהמכשיר שעל מותניו קטעו את חוט המחשבה שלו. 'אוף, מי מפריע עכשיו באמצע התפילה?!', זעף, 'לא נותנים לבן-אדם להתפלל אפילו עשר דקות בשקט?! מי זה הנודניק שלא נותן מנוח?'. כעבור שתי שניות הופיע הרטט הבא, שרק הגביר את הסקרנות. שמוליק לא התאפק. מבט חטוף ימינה ושמאלה הראה שהסובבים אותו שקועים בתפילתם ובאלגנטיות שיגר הצצה קלה בצג. במקום מספר או שֵם הופיעו שם שתי מילים. מספר חסוי. 'מי זה יכול להיות?', ניקרה במוחו השאלה. אם זו הייתה שולה, אשתו או צביקה, אחיו, הוא היה מסנן אותם בלי לחשוב פעמיים, אבל מי מתקשר ממספר חסוי?! 'אולי טלפון מהבנק? אולי מישהו חשוב אחר שמנסה להשיג אותי?'. שמוליק הציץ בסידור לגלות היכן הוא אוחז בתפילה וגילה אותו פתוח במודים. כבקי ורגיל נדרשו לו חמש וחצי שניות נוספות כדי לחצות את קו הגמר בשלוש פסיעות קטנות לאחור ולפלס לו שביל גישה בינות למתפללים שחסמו את דרכו ליציאה, תוך כדי לחיצת send ולחישת 'רק שניה' לתוך הפומית. רוח חמימה של צהרי אביב קידמה את פניו והוא התמקם במרכז רחבת בית הכנסת מצמיד את הסלולארי לאוזנו.

"כן, מי מדבר?", ירה בקוצר רוח לעבר בן שיחו.

קול עמוק בלתי מוכר בקע מן המכשיר "שלום גם לך".

'מי זה יכול להיות?' ניקר סימן שאלה במוחו של שמוליק. הוא ניסה לחשוב האם הוא מכיר את הדובר אך לא, הוא הצליח לזהות. "עם מי אני מדבר?" שאל כשסבלנותו פוקעת.

"זה אני, כמובן", השיב הקול העמוק.

'מה זה המשחקים האלו', התעצבן שמוליק, מי זה 'אני'?!'. תוך שבריר שניה נפל לו האסימון. "אוף, שלמה, תפסיק לעבוד עלי. אתה חושב שיש לי זמן למשחקים שלך, ועוד באמצע התפילה. מה אתה רוצה?!".

"שוּם שלמה", דחה אותו הדובר בטון נחרץ, "זה אני, אלוקים".

'מה??? אלוקים???'. שמוליק הסתכל ימינה ושמאלה לוודא שאין איזה יגאל שילון שמתחבא מאחורי עץ האלון הגדול שעמד ברחבה.

"אלוקים?", לחש בתמיהה לתוך השפופרת.

"כן", הייתה התשובה הברורה, "הקדוש ברוך אני".

שלמה היה בְּשוֹק. ככלות הכול, לא כל יום זוכה בן אדם לשיחה ישירה עם הכל-יכול בכבודו ובעצמו.

"אאאאז ל...ל...ל...למה התקש...ששש....רת?" גמגם.

"לא הייתי לי ברירה", השיב הריבונו, כשצליל של לֵיאוּת שזור בקולו, "פשוט ראיתי שאני לא מצליח להשיג אותך באף דרך אחרת..."

(מתוך האתר 'חברים מקשיבים')


לוח מווודעות...
שישי, ד' ניסן
הפינה של שלוה....
אז מה היה לנו השבוע???
יום ראשון-חוזרים לאולפנה-אבל מתחילים להריח חופש...
יום שני-הרגע שכולנו חיכינו לו[??] המבחן במתמטיקה!!
היה -קשה./ארוך(?)/מעצבן/לא ידעתי כלום!/קל/שמחה שזה עבר וכו' [מחקי את המיותר]
וים שלישי –הטיול שנתי!!!קמים ב5 לפנות בוקר [??] ויוצאים ב6 (או שקמים ב6?)!!
נחל יגור-מסלול ארוך של 6 שעות!! אבל אל דאגה מקצרים מהקיבוץ!!
[הידעת? עשינו את המסלול ב4 שעות ולא ב6!] הולכים למערת הפלמ"ח ,
שיחה עם ישע(כן..זה השם שההורים שלו נתנו לו) על מזה הפלמ"ח וכו'..ובקצור שיעור היסטוריה מקוצר
ולפי מה שהבנתי הוא בן יותר מ60..(למרות שלא נראה) נתקענו בדרך בפקק קטן-והגענו לאכסניה...
פיצה ב35 !!בלי קולה אבל עדיין טעימה!!וקריוקי מטוף היה שיא הכיף!!
ולחדרים!!תיזהרו מהשירותים-שלא יצא לכם עכבר או ג'וק...!!
"הבא להשקימך השקם להורגו"
ונוסעים עם השביעית...לנחל כזיב-עם מלא מים!!וערבים והחלקות וארוךךך ועליה קטנה
אבל תודו שהיה לכם כייף!!
 ומשחק מטורף של 7 צעדים [ולא של 10 לכל מי ש...] ועוד משחק של 2 וחצי צעדים..
ונוסעים למערת קשת למצפה!!ונוסעים הביתה ??אופס-בעצם לאולפנה...
(מי שמקצר הביתה לא חוזר.." בעצם גם מי שלא מקצר =) )
עוצרים בדרך להפסקת שירותים של שעה  והולכים לישון?!?!? 
ומגיעים לאולפנה לעל האש שיא השווה ומושקע!!
[הידעת?טל ואפי היו בחצי מהמסלולים מקדימה  J]
לחדר-סופסוף!!!
יום חמישי-מתחילים ב10
לומדים שעתיים לשון עם בדיחות... ומיקוד לבגרות
(א'ימלה-בגרות...)
ושעתיים בקיאות עם מיקוד לבגרות (ועם גוף תפוס מהטיול..) והביתה!!!
ותודו שהשבוע הזה עבר שיא המהר
אז שיהיה לכם שבת שלום וחופש מהנה בטירוף!!!
 שלוה/ שלוי / שלולולי / הצלמת/ סליב -מחק את המיותר
[הידעת?נטע ויודית מגיעות לשבת אולפנה!!!]
 
 
דבר תורה:

"ויקרא אל משה"
אומר רבי שמחה בונים מפשיסחה: אדם העומד על גג גבוה, יודע שהוא עצמו אינו גבוה ורק הגג מגביה אותו. ברוב ענוונותו חשב משה רבנו כי ההשגות האלוקיות אשר להן זכה, הן גג גבוה שהוא עומד עליו, אבל הוא עצמו אינו גבוה כל עיקר. לכן לא הרהיב עוז להיכנס אל הקודש פנימה, ועמד יחד עם כלל ישראל בפתח אוהל מועד, עד שנקרא על ידי הקב"ה: "ויקרא אל משה וידבר אליו ה' מאהל מועד".
 
תודות
•תודה לכל צוות האולפנה על טיול מטורף!
•תודה לאמוץ, אביגיל וכו'-על העל האש המטורף!
•תודה לנהג התותח שהיה לנו!!
•תודה לקב"ה שעשה לנו מזג אוויר מושלם לטיול!
•תודה לאמון שפתרה את חידת הגפרורים ובזכותה נצא כל הכיתה להחלקה על הקרח [?]
•תודה לטל על המצלמה! ♥ מגמת ארץ ♥
 
מתכון השבוע.. והפעם:
עוגיות שוקולד שוווות לפסח / קרין גורן:
למתכון - לחצו כאן
 
 
 
שו"ת / פנימיות וחיצוניות - עבודת המידות:

השאלה
אם התחלתי להתחזק כלפי חוץ (במראה החיצוני ) אך מבפנים אני עדיין מי שאני! לא השתנתי בכלל! הדיבור,ההתנהגות,התפילה, האמונה וכל הדברים הפנימיים שבאמת חשובים-לא השתנו כלל!
יש בזה משהו פסול? אני צריכה להפסיק? איך אני יכולה התקדם מכאן? אני רק עומדת במקום ולא מצליחה להתקדם..

התשובה

שלום לך שואלת יקרה,

שמחתי מאוד לשמוע את הרצון שלך להשתנות, ואת השינוי שעברת כלפי חוץ. לעניות דעתי אין בכך כל פסול. המראה החיצוני שלך, בניגוד למה שאנשים חושבים לפעמים, לא בהכרח מלמד מי את עכשיו, אלא בעיקר מלמד מי את רוצה להיות. את רוצה להיות חזקה, לעבוד את ה´ באמת ובלב שלם, בשמחה, באהבה וביראה. ולמה רק החיצוניות משתנה? מכיוון שאת החיצוניות קל לשנות ברגע אחד של קניות בחנות בגדים וכדו´, או אצל בנים, ברגע אחד במספרה. לעומת זאת, הפנימיות היא הקשה לשינוי. בשביל לשנות את הטבע שלנו, את התכונות וההרגלים שהם נחלתנו מזה שנים, אנחנו חייבים לעבור מהלך פנימי של התעקשות חוזרת ונשנית על הדברים החשובים לנו ביותר- אמונה בה´, שמחה בה´, קיום כל המצוות ועוד. לכן, אני לא חושב שיש בעיה בכך שחיצונית השתנית, כל עוד הרצון שלך להשתנות בפנים הוא אמיתי ונכון.

איך את יכולה להתקדם?
כאמור, השינוי הפנימי הוא מהלך מתמשך. אין ביכולתנו לגמור לתקן את עצמנו, אך אין לנו רשות לא להתחיל. אין בן אדם שבגלל שהוא לא יכול להשיג את כל הכסף שבעולם הוא לא ישאף ויפעל רבות כדי להשיג לפחות חלק, וחלק גדול, מהכסף. ואין סיבה שלה´ ניתן פחות מאשר לכסף... לכן, אנחנו צריכים להתחיל.

אז איך מתחילים ומאיפה?
קודם כל חשוב לדעת שעד כמה שיהודים הם עם עקשן, היצר שלהם עקשן כמוהם. תמיד המלחמה היא מי מתעקש יותר... אחת מהטקטיקות החזקות של היצר הרע היא לעבוד עלינו כאילו הוא נעלם, כאילו זה שצעקנו עליו פעם אחת זה הועיל. ואז, כשאנחנו יושבים איש תחת גפנו ותאנתו הוא חוזר ומשיב לנו מלחמה שערה. לכן, חשוב להיות כל הזמן בעלייה מתמדת, להיות במודעות של מלחמת התשה מתמשכת, אחרת הוא יתפוס אותנו כל הזמן בנקודות התורפה.

מאיפה להתחיל- תקחי את הדברים שאת מרגישה שהכי חשוב לך לתקן אותם. חשוב מאוד לבחור בדבר שחשוב בעינייך ויש לך גם רצון לעבוד עליו, כי המנוע ההתחלתי של העבודה הוא הרצון שלנו לתקן את הדבר, ובלי המוטיבציה הזאת כמעט שאין סיכוי לעבוד על הנושא המדובר. תבחרי את הנושא שאת חפצה בו- אם זה אמונה בה´, אם זה מידת הגאווה או הכעס, ואם זה גמילות חסדים, וכן כל נושא אחר שאת מרגישה קשר אליו.
אחרי הבחירה, תתחילי ללמוד על הנושא מתוך ספרים שנוגעים בך. תקראי את הקטעים שמסבירים את חשיבות הדבר פעם אחר פעם. תשאלי את כל השאלות שיש לך עליהם ותקשי את כל הקושיות, אל תותירי קושי אחד קטן, חשוב שהכל יהיה מובן לך ומוסכם עלייך.
בד בבד עם הלימוד, תתחילי לבחון מה מצבך בנושא המדובר. ניקח את מידת הכעס. האם את לא מצליחה להתגבר אף פעם? מה מכעיס אותך? מי מכעיס אותך? וכדו´. תבחני את דרכך.
כשאת מגלה איפה נקודות התורפה העיקריות שלך בנושא שהחלטת לעבוד עליו, את בוחנת אותן ביחד למה שלמדת. אם זה כעס, אז למה לא נכון לכעוס על חברה שדרכה עלייך ושברה לך את הציפורן שהבוקר ישבת עליה שעות עד שהלקה נמרחה היטב. או למה מורה שסילק אותך מהכיתה הוא לא הבן אדם הכי נורא בתבל. תחזרי על הדברים הללו שוב ושוב, ועם הזמן את תראי שהם פשוט משפיעים.
כדאי לקחת דברים מעשיים ולא שמות כלליים. לא לקחת "מידת הכעס". אלא אחרי שלקחת את מידת הכעס תקחי את החברה הספציפית שאת כועסת עליה הרבה. או מקרה ספציפי שגורם לך תמיד לכעס, ועליהם תעבדי.
כדאי גם לקחת כמה נושאים במקביל- נושא בעבודת המידות, נושא באמונה בה´ (אמונה, ביטחון, ביטול לה´ וכדו´), ותפילה. כל כמה שבועות אפשר להתמקד בנושא אחר מבין השלושה, וכך יש הרגשה של גיוון ותנועה.

חשוב מאוד לחפש גם הצלחות. ההצלחות מאוד מעודדות ונותנות כוח להמשיך הלאה ולהתקדם. אפשר גם לקנות לעצמך איזה "פרס" או לצאת לטיול או משהו אחר שאת אוהבת. כל הדברים הללו משפיעים עלייך בתת-מודע, וכך את רוצה יותר ויותר להתקדם.

בהצלחה רבה רבה בכל אשר תעשי, ושנזכה לעבוד את ה´ באמת ובלב שלם תמיד,
עדיאל
 
מתוך: http://www.makshivim.org.il


*    *    *    *

ארץ..
ארץ.. מגמת ארץ!!
מגמת ארץ של השישית בטיול לצפון!! :)
 
 
  
  
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 


*    *    *    *

לוח מווודעות...
שישי, י"ט אדר
הפינה של שלוה...
שבת אולפנה, שבת זכור ושבת שלום...
הייתה שבת פשוט כייפית ושווה!!!
עם יוממה מטורף!!עלונים מגניבים,
[•הידעת?הסיפור על הילדה ששנעלה היה אמיתי לחלוטין ]
טיש של הרבנית ו...קולה ;)
ובמוצש-הבדלה זריזה ומיד קריאת מגילה-עם סירים של הגבעה במקום רעשנים
ודפיקות על השולחן-במקום נפצים....
והכנות למסיבה של השביעית!!תחפושות, איפור, פיאות וכו' וכו' וכו'
ו...המסיבה של השביעית!!
(זה להיט...)היה פשוט מדהים!!!
[•הידעת?!האולפנה היא שלוחה של אברבנל...]

וריקודים עד אור הבוקר [?]...
וקריאת מגילה בבוקר והביתה!!!סופסוף!!!
ופורים-אין על החג הזה!מה היינו עושים בלעדיו??
ו"כל התושבים חזרה לשגרה אני חוזר-חזרה לשגרה" (נוסטלגיה...)
חוזרים ללימודים למבחנים לעבודות ועוד שניה גם בגריות מתכונות וכו' וכו'
[ואני לא מליחצה אותכם באמת שלא]
 ויום חמישי-נוסעים הבייתה!![מחזה נדיר☺]
בגלל שורד התארסה [מזל טוב] וכל המדריכות הלכו לאירוסין!!!
אז קיצר הפינה הזאת נכתבה קצת [הרבה] באיחור אבל...

 שיהיה לכם שבוע מושלם!!
♥אוהבת אותכם קצט..♥
 
מתכון השבוע.. והפעם:
עוגת שוקולד עם רוטב קסמים / קרין גורן :)
למתכון לחצו כאן
 
 
להמן הרשע שלום!

תסלח לי על הכינוי, אבל אני לא סגור על שם המשפחה שלך, וככה אתה מוכר יותר. אתה יודע שאת המגילה סיימת רע, רע מאוד אפילו, ואני לא רוצה לזרות לך עוד מלח על הפצעים, אולי רק עוד קצת פרג על האוזניים.

תשמע, העניין הוא שאם היה לך קצת מזל, והיית חי היום במדינת ישראל, לא היית גומר על העץ. קח למשל את הבית שלך, שהועבר לאסתר ולמרדכי על ידי אחשוורוש. בימינו, היועץ המשפטי לממשלה בחיים לא היה נותן לדבר כזה לקרות. פה לא הורסים אפילו את ביתו של המחבל שרצח שמונה בחורי ישיבה, לא מפרקים אפילו סוכה. בחברון לא נותנים ליהודים אפילו בית של יהודים, אז לקחת בית ממי שבסך הכל תכנן, רק תכנן, להשמיד להרוג ולאבד איזה עם? לא אצל מני מזוז.

גם העץ שבנית בשביל מרדכי, ושעליו מצאת את מותך, לא היה שורד אצלנו. תרשה לי להניח שלא היו לך היתרי בנייה כשהרמת עץ לגובה חמישים אמה. בפרקליטות כמו שלנו, לא היו מאשרים לאחשוורוש לתלות אותך ואת בניך על מבנה בלתי חוקי, ועד שהם היו משלימים את כל ההיתרים כחוק, כבר היית מת בשיבה טובה במיטתך.

חוץ מזה, אתה יכול להיות בטוח שבמדינת ישראל של היום, היו מעניקים לך ולבניך חנינה. אחרי הכל היית שר בממשלת אחשוורוש, ולשרים מתייחסים אצלנו יפה. אצלנו שר שהורשע בביצוע מעשה מגונה חזר לכהן בתפקיד בכיר יותר, ויש לנו שר ששתק בחקירת משטרה. עם הנשיא שלנו לשעבר, פרסי אגב, סגרו עסקת טיעון יפה. ואם אתה דואג לפרשנדתא ולילדים, אז יש לנו עמרי, בן של, שהורשע בבית משפט וחיכו לו שנה וחצי עד שיהיה לו נוח להיכנס, ועכשיו הוא כנראה יקבל חנינה בקרוב. בכלל, המן, אני רוצה לומר לך שעם כל השנאה שלך ליהודים, במדינת ישראל של היום היית מוצא המון יהודים שיזדהו אתך. טלי פחימה היתה לוקחת אותך לסיבוב בעיר עם סוס ובגדי מלכות, גדעון לוי מ'הארץ' היה כותב שהיהודים אשמים בפור שהפלת עליהם. ויש פה הרבה יהודים אחרים שהיו מפרגנים לך וטוענים שנעשה לך עוול, ושבכל אשם המרדכי הזה ממאחז שער המלך, שהתעקש לא לעשות לך כבוד. אם הם לא היו כובשים את שער המלך, מתנחלים שם ומתגרים במקומיים, אף אחד לא היה רוצה להרוג אותם. אין ספק, היתה אומרת זהבה גלאון, שאנחנו הבאנו על עצמנו את שנאת מרדכי ואת גזירות המן.

אתה יכול גם להיות בטוח שבתקופתנו שום מגילה לא הייתה מסתיימת בשלטון היהודים בשונאיהם. זה לא היה עובר בבג"ץ. השופטים שלנו, שעליהם גאוותנו, לעולם לא היו מאפשרים 'ונהפוך הוא'. אצלם רק שופט ממנה שופט ורק חבר מביא חבר. ואם לבית של יהודי היה נכנס איזה אגגי באמצע הלילה, ומקבל חרב בראש, היו עוצרים את היהודי ומעמידים אותו לדין. תשאל את שי דרומי.

בקיצור המן, לא נולדת במקום הנכון. עם קצת יותר מזל, היית זוכה בסוללה של פרקליטים שיצילו אותך ואת כל בניך מפרשנדתא ועד ויזתא. אולי חוץ מדלפון. פרקליטים משום מה לא אוהבים אותו.

האמת, לא היית צריך אפילו להיוולד בישראל. יכולת לעשות חיים גם בשושן, תסתכל על חבר שלך, אחמדינג'אד. זהו. שתדע לפעם הבאה.

יותר עצוב ממצחיק... 
 

פינת השו"ת:
חברות!!! אני יודעת שזה ארוך, אבל תקראו! זה שווה כל רגע

אמונה ותפילה

שאלתי היא כזאת לאחרונה נתקלתי בסוג של אפשר לקרוא לזה "קיפאון" אני מרגישה חוסר חשק לברך להתפלל אני לא מבינה בשביל מה זה עוזר כאילו שכחתי הכול או שאף פעם לא באמת הבנתי. אני מרגישה שה´ לא באמת צריך את זה שאני לא באמת צריכה את זה פתאום. שאני מאמינה בה´ ודי זה מספיק! וברור לי שזה טעות איומה!
לדוגמא להאיר פנים לאדם ובן אדם לחברו קשה לי לחשוב על זה במובן של מצווה או שככה ה´ ציווה אותי אפילו שאני מאוד רוצה להרגיש ככה, אלא יותר במובן של יותר נעים לסביבה להיות לידי ככה..או נגיד כשאני שמה צדקה ב"ה אז אני מנסה לשכנע את עצמי שהכסף לא רק שלי והכול מידי ה´ וכ´ו וכ´ו ולכן אני צריכה תמיד לתת אבל משום מה תמיד אני מרגישה שאני נותנת רק כי אני מרגישה שמישהו צריך ולא בגלל שזה שליחות ה´,ואני כן רוצה להרגיש ככה. אני כן רוצה להגיע לדרגה של שליחות ולהבין שזה צריך להיות חלק חשוב מאוד מהחיים שלי שזה צריך להיות אני ודרך החשיבה שלי התמידית.אני פשוט ממש לא יודעת איך להחזיר את זה שזה יפעם בי.
אני מרגישה מצד אחד ריק.ומצד שני רצון עצום להשתדלות מבוזבזת כי אני פשוט לא מבינה.
ועדו נקודה זה נגיד בתפילה אומרים תפילה לגלעד שליט או שאני אומרת תפילה שיחזיר לנו שופטים הגונים וכ´ו בשמונה עשרה אז אני מרגישה שזה סתם,כאילו זה לא בקשה אישית שלי אז בשביל מה אני צריכה לבקש את זה? גם ככה גלעד שליט לא יחזור מחר בגלל התפילה שלי!ז"א הלוואי אבל בתכלס כ"כ הרבה ימים התפללתי על זה אז מה זה שינה כבר? אותו דבר על השופטים או שיכרתו המינים אני מרגישה שבקשות כלליות פשוט אני לא מסוגלת להתפלל כי יש כ"כ הרבה אנשים שמבקשים אז בשביל מה דווקא אני צריכה? מספיק לי לשבח אותו וכ´ו ובקשות אישיות ( חס וחלילה רק למען הצגת והבנת השאלה ברור לי שזה לא מספיק) אשמח באמת באמת באמת להסבר וחיזוק!
תודה רבה!
 
התשובה

שלום לך שואלת יקרה,

ראשית כל, חשוב שיהיה לך ברור- עצם האמונה בה´ היא דבר גדול גדול גדול. הבסיס להכל, התכלית של כל העולם, היא האמונה בה´. אז אם יש לך את זה, סימן שההתחלה כבר בידיים שלך. יש מה להשתפר בזה ולהתחזק, תמיד, אבל העיקר שיש בסיס שעליו אפשר להתחיל לבנות את הבניין.

חסד גדול עשה ה´ עמנו כשהוא מכניס אותנו למקום כזה. מקום שבו לא מרגישים כלום, לא רואים כלום. תחשבי מה היה קורה אילו תמיד היינו מצליחים, ותמיד היינו מתעלים וכו´. בשלב מסויים כבר היינו בטוחים שאנחנו עשינו את זה, שזה בידינו- לכוון בתפילה ולהרגיש, לתת צדקה לכבוד ה´. היינו בטוחים שאנחנו צדיקים. ומה ה´ עשה? ה´ לוקח ממנו את הדברים הללו מפעם לפעם ומזכיר לנו- בנים יקרים שלי, הכוח העצום שיש לכם, הוא מתנה ממני. תשתמשו בו לטובה, תוסיפו עליו גם מכוחכם, ואל תשכחו מי נתן לכם אותו. את מבינה? הקב"ה עוזר לנו להתמודד עם הגאווה המנופחת שלנו כשהוא עושה את זה.

אז אחרי שהבנו את העיקרון, בכל זאת אנחנו גם רוצים להתקרב לה´? אז קודם כל, עצם ההבנה הזו היא בעצמה התקרבות גדולה מאוד מאוד מאוד. בנוסף לכך, כשנמצאים במצב של קטנוּת, מתחילים מקטן. תקחי מצווה אחת, או מעשה אחד שיחסית קל לך לראות ולהבין שזה בשביל ה´. תתחילי ממנו ותעשי אותו עם כל הלב שלך. אבל עם כל הלב. אחרי שבוע שבועיים, תקחי עוד איזו מצווה ותעשי כך גם אצלה. אחרי זה תחזרי שוב לבדוק את המצב עם המצווה הראשונה ולהתחזק עוד יותר אצלה (אפשר גם ללמוד על המצוות הללו, זה מועיל בדרך כלל). כך לאט לאט, מדרגה אחר מדרגה, שלב אחר שלב, תצאי אל האור. והכל בחסד ה´ ובעזרתו. אל תצפי לקפוץ, כי עבודה רוחנית בנוייה היטב ובנחת. בהצלחה!

ולעניין התפילה. הנקודה שכתבת, היא נקודה כל כך משמעותית. ישנן כמה סיבות שהכוונה בתפילה היום היא אחד הדברים הקשים, וזוהי אחת מהסיבות- אנחנו פשוט לא רואים איך זה משפיע.
קודם כל חשוב להבין שאנחנו עומדים לפני ה´. כן, ה´ עומד ומקשיב לנו. התפילה היא לא משימה של לכוון במילים וזהו. היא שיחה עם ה´. נכון, אומנם ה´ לא ממש מדבר איתנו. אבל קודם כל חייבים להרגיש שאנחנו מדברים איתו והוא באמת מקשיב . אחרי זה, מבינים שהתפילה משפיעה. אומנם מאז שחרב בית המקדש שערי התפילה קשים למעבר, אך חכמים אמרו לנו, שהתפילות כולן נשמרות במקום טוב, עד שיגיע היום שבו הן יעלו. התפילה היא כמו מטבעות. הקב"ה ברא את העולם כך שהוא יושב למעלה ומנהל את העולם. כל מנהל חברה צריך תקציב. ה´ החליט שהתקציב שיש לו לנהל את העולם יקַבע ע"י עם ישראל. אם עם ישראל מתפלל, לומד ועושה מצוות, הרי שהתקציב גדל עם כל מצוה ומצוה, עם כל מחשבה טובה שעולה. אך אם חלילה להפך, או שאפילו עם ישראל ממעט במצוות, התקציב של העולם הולך ופוחת, ולפעמים אפשר להיות גם במינוס ואז יש ריביות והחוב רק גדל... את התפללת "השיבה שופטינו כבראשונה", אבל ה´ מחליט שכרגע נכון בשביל תהליך הגאולה ששופטי בג"ץ ישפטו ולא תלמידי חכמים וצדיקים. אז מה קורה? הוא לוקח את התפילה שלך למקום אחר. כשאנחנו מתפללים, אנחנו לא מנהלים לה´ את העולם, וגם לא נותנים לו עצות. אנחנו "נותנים לו כוח" לעשות לנו דברים טובים .
ואם את רוצה לראות באמת שהתפילות משפיעות- תסתכלי אחורה. תראי איך שאחרי כמה וכמה תפילות הדברים משתנים ונהיים טובים יותר. כך זה בתפילות פרטיות, וכך זה גם בתפילות כלליות יותר. (אגב, גלעד שליט דומה לכל חבר שאת מתפללת עליו, אומנם יש לתפילה זו השלכה יותר גדולה על עם ישראל, אבל הוא גם יהודי יחיד, וזו לא רק תפילה כללית) ואם שאלת- הרי גלעד שליט לא יחזור מחר בגלל התפילה שלך! אז התשובה היא- כן! הוא יחזור בזכות התפילות הרבות שלך, ובזכות התפילות הרבות של כולנו. ואם ה´ יחליט מסיבותיו ומחכמתו שגלעד שליט לא יחזור, אז הרבה חיילים אחרים לא יחטפו, והרבה מחבלים ימותו, בחסד ה´, בזכות התפילות הללו. כן, תפילה משפיעה ופועלת במציאות ממש. צריך רק לעקוב אחרי זה.

בהצלחה רבה רבה בכל אשר תעשי, ויהי רצון מלפני שה´ שיפתח ליבנו ויאיר עינינו ונזכה לחזות בשובו לציון ברחמים,
עדיאל


*    *    *    *
לוח מווודעות...
מוצ"שק זכור

-תודות תודות תודות תודות -

•תודה לשמיניסטיות על כל שבוע אדר היה מטורף וכייפי

•תודה לשחר,עינת,שלומית,תמר ולכל אלה שנשארו עד 6 בבוקר כדיי לעשות את התפאורה ואת הקליפ של המבצע

•תודה לשרון,מירב ,מור ,ויעל השחקניות והמדובבות של הקליפ

•תודה לטל,יונת,ולעדי על המצלמות ;)

•תודה לכל צוות האולפנה שהביא לנו את כל מה שביקשנו (טוב..כמעט כל מה שביקשנו..)

   •תודה לבתאל התותחית !!! על הכל –אין עלייך

 
מתכון השבוע.. והפעם:
קרפ צרפתי!!
זה כזה שווה! תנסו!
למתכון - לחצו כאן
 
 
מי רוצה להיות מאושר?
חשבתם פעם על המילה מאושר?! מאיזו מילה היא באה?!
מאושר - זה גם מלשון אושר , אבל גם מלשון אישור .
ולא סתם זה כך, כי אישור מביא לידי אושר....
כאשר מישהו "מאשר" אותנו (כלומר, אומר לנו שאנחנו בסדר, שאנחנו טובים, שאנחנו שווים), למשל על-ידי מחמאה, או אפילו בצורה עקיפה על ידי מתנה, או אמירת תודה וכד´ - זה גורם לנו לאושר.
לפעמים אנחנו ´מאשרים´ את עצמינו, למשל הצלחנו לעשות משהו שהיה לנו קשה, אנחנו נותנים לעצמנו צל"ש קטן - גם זה סוג של ´אישור´ שמביא ל´אושר´.
אז מה עושים כשאף אחד, כולל עצמנו, לא מאשר אותנו? נהיה עצובים חלילה?!

מי העיר אותך הבוקר?
הדבר הראשון שיהודי אומר בכל בוקר זה ´מודה אני לפניך, מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי, רבה אמונתך ´.
הקב"ה העיר אותנו הבוקר, החזיר לנו את הנשמה שלנו, ולמה?! - כי ´רבה אמונתך´ - כי הוא מאמין בנו!!!
בעצם, כל בוקר הקודש ברוך אומר לנו שהוא מאמין בנו, כל בוקר, הקב"ה "מאשר" אותנו!
תגידו לי, יש אישור גדול יותר מזה?! וממילא - יש אושר גדול מזה?!
 
 
 

 

 הפינה של שלוה.......
שבוע אדר!!שבוע מטורף וכייפי!!
אוקי אז נתחיל...
יום ראשון-למדנו אבל לא הרבה ועבדנו על המבצע
וההכתרה!!!
"לא נשמעה כזאת לא נראתה הכתרה כזאת"
היה מדהים!!
ושלהבת [שלוה ;) ] הרבנית!!
"כי יש לנו רבנית מיוחדת..."
והרקדה מטורפת וכייפית...ועובדים על המבצע עד 5 בבוקר (ואפילו יותר..)
☻☺☻"ושאלה קטנה:אם הולכים לישון ב5 בבוקר מה אומרים??"לילה טוב או בוקר טוב"?☻☺☻

ויום שני-חתונה של הכיתה של רונית!!!
קולולולולולולולו..."מזל טוב, מזל טוב" היה שיא הכיף..
וטרמפולינות עם סוכר פופקורן וסדנת שוקולד..(תודו היה טעים ..☺)
ועוד כמה סידורים אחרונים לפני הרגע הגדול!!
ו..."המבצע של השישית זה להיט"
היה תפאורה מהממת וריקוד מדהים ומשחק כייפי וקליפ קורע ואוכל טעים...
וקיצר היה פשוט מבצע תותחי!!
(עכשיו להוריד את כל התפאורה...☺)
ויום שלישי-מבצע חמישית "לדוד משה(פינס;))הייתה חוה" היה שיא הטעים ומושקע!
ופעילות כייפית של השמינית!!
בלונים...מחניים.. קצת חשיבה...כדורי שוקולד וארובי..היה באמת כיף..
וקרב סכינים!!היה פשוט טעים למרות שהרוטב הראשון יצא אממ לא משו..
וגם של שאר השכבות היה טעים (תאמינו לי..אני טעמתי מהכל..☺)
וקריוקי מטורף..
שלהבת-עכשיו לכוכב נולד..
ויום רביעי-יום חוץ מטורף וכייפי עם..
התנדבות-חבל שאי אפשר להצטלם עם הילדים..
נחשים ,גמלים ,חמורים, כלבים, סדנת ODT ,ניווט, נסיעה על טרקטור ופיתות.
(ואח של הארוס של האחות של אטיאס –קצת מסובך ☺ היה שם☺)
וחצי מהכיתה הלכה (נשארנו 12 בארוחת ערב..)
"והיוממה של השישית" לפחות התחלנו לכתוב אותו...
וסרט ופופקורן-שלא נגיד שהשמיניסטיות לא החזירו לנו...
"גשם של פלאפל"
תודו שזה דיי נחמד(הוא היה צריך לשלוח את המכונה לחד"א של הגבעה☻)
ופריסה לפני הצום
ויום חמישי-תענית אסתר
כמעט שכל הכיתה איחרה לשיחה של הרב [כמעט]
ופ"שלמה אחרון חביב של השמינית
וחברותות-חנוכה פורים ההבדלים בניהם..גוף רוח..וכו'

ופעילות של המחנכת והביתה!!!
תודו שהשבוע הזה עבר שיא המהר וששיא הנהנתם בו!!
ושבת זכור שבת אולפנה ושבת שלום!!
חולה עליכם הצלמת ;)
נ.ב.
רק שתדעו שבשבועיים האחרונים הצטלמנו 2000 תמונות...
רק במצלמה של טל...
טוב..היו קצת תמונות של שאר האולפנה אבל הרוב זה שלנו
• למחשבה...


*   *   *   *
   ש-ב-ו-ע  א-ד-ר!!!   



*   *   *   *
לוח מווודעות...
שישי, ה' אדר
הפינה של שלוה..
טוב היה לנו שבוע עמוס....אדר התחיל ואיתו הבלגן....
יום ראשון , ר"ח אדר.., מגיעים ב9 לפנות בוקר
ומגלים פנימיות אממממ... אמ...
נסענו לכרמל ראינו פרחים, פרפרים עכבישים ועוד המון דברים...
חזרנו לערב הימורים מטורף בחסות השמינית...וברור ששלהבת תהיה הרבנית!!
ויום שני-יום ספורט מטורף.... מקום ראשון!!!אין עלינו!!ומקום שני במחנים!!! יישכח לשחקניות ולכל אלה שעשו ספורט!! ארטיקים טעימים ומלחמת מים!![אין לנו מים לבזבז!!שתו קולה..] והכנות למבצע 'המבצע של השישית זה להיט'!
יום שלישי –פ"ש של בתלה • למחשבה...
וסרט קורע ל5 יח' אנגלית..(לדוברי אנגלית בלבד!!☺)
וקוסקוס ובדיחות גומרות של בתלה ושיעור של הרב על רעידות אדמה- תתרחקו מחלונות וקירות חיצוניים!!["אימא ניצלתי" בום!!... =)] וחזרות לריקוד ותפאורה למבצע וכו' וכו' וכו'
ויום רביעי-חתולה בכיתה!!"אני בסך הכל חתולה.." ולא היא לא מתה!!-היא פתחה חלון ויצאה וכלל הידוע לנו היא עדיין בחיים....
ופופקורן [??] אהמ בעצם זה חמאה מלפני 3 ימים שהייתה בשמש...
ושיעור ספרות עם תקשורת ביולוגיה וארץ..(???מה הקשר???)
ושיחה על ביוטכנולוגיה
-גילו תרופה חדשה לסרטן(ב"ה העיקר שהיא תעבוד כמו שצריך בע"זה)
ויום חמישי-תרגיל רעידת אדמה-זה לא אומר שתהיה רעידת אדמה אמיתית זה רק תרגיל.... וכולם בחיים ב"ה,
צמידים מהממים '4 ימים למבצע' ...
שיעור לשון-או בעצם שיעור תנ"ך ??(לא ברור עדיין)
ונשארים באולפנה-העיקר שחצי כיתה השתחררה ונשארנו 15...
הכנות למבצע תפאורה ,ריקודים וכו'
וארוחת ערב שווה –פלאפל!!
וטיש עם הרבנית ;)
("אהויי....אהויי..אהויי....השישית התורנית יתחתנו בשמינית...")
והכנת קופסאות למשלוח מנות מקופסאות שימורים-תודו שיצא מהמם!!
ועוד הכנות למבצע עוד תפאורה וקליפ
("מה דעתך על המצב הכלכלי בארץ.."בת אל ועינת...)
וחתונה ;) ;) ;) "מזל טוב" שתזכו להקים בית נאמן בישראל ;) ...
 ועוד תפאורה וניצן שהגיעו ועזרו {?} ולישון..[אין דברים כאלה..]
ושוקו ולחמנייה והביתה("מחזה נדיר"-עינת)
כולם קורנפלקס ורק אני שלוה....♥אוהבת אתכם♥

  נקודה למחשבה:
איך מגיעים שלטי ה"לא לדרוך על הדשא",למרכז הדשא?
אם מכסיקנים זורקים קקטוסים בחתונה, האם סינים זורקים אורז בחתונה?
האם אנלפאבתים גם כן נהנים ממרק עם אותיות בפנים?
במידה ומילה כתובה לא נכון במילון, האם זה יוודע לנו אי פעם?
איך נדע כשנגמרת לנו הדיו הבלתי נראית?
למה לא מחץ נח את זוג היתושים?
אם רגלי ארנבת מביאים מזל, האם לאותה ארנבת היה מזל?
אם פרוסה מרוחה בחמאה נופלת תמיד על צד החמאה וחתול נופל תמיד על רגליו, מה קורה כשמורחים לחתול חמאה על הגב?
אם האדם הוא התפתחות של הקוף, למה קיימים עדין קופים?
האם העובדים של ליפטון מקבלים הפסקת קפה?
איך יודע בקבוק תרמוס שהמשקה צריך להשאר קר או חם?
איך דואגים לכך שהצבאים יחצו את הכביש היכן שמיקמו את שלטי האזהרה?
למה כבש לא מתכווץ בגשם?
כמה מעלות יהיו מחר, כשהיום אפס מעלות ומחר יהיה קר פי שניים?
למה צריכים לדפוק מסמרים במכסה ארון המתים?
אם שום דבר לא יכול להדבק לשכבת הטפלון איך מדביקים אותה למחבת?
מה סופרים הכבשים כשהם מתקשים להרדם?
האם ברווז עם רגל אחת ישחה במעגל?
שמן זית עושים מזיתים, - שמן תירס מתירס, מהיכן מגיע שמן תינוקות?
אם נהג מונית מביא אותך הביתה ברוורס, האם הוא צריך לשלם לך?
אם מגיעים עם כלי רכב למהירות האור, מה קורה כשמדליקים את האורות?
 
נכון שצחקתם?..
דבר תורה-פרשת תרומה
ושוב - תודה לרעות ואח שלה ששלחו...

"ויקחו לי תרומה ושכנתי בתוכה"
על האדם לבנות רצון בתוכו,משכן פנימי המתאים להשכין בו את שפעו של ה'.
זה אפשרי רק ע"י קניית כלים דהשפעה.אז "לקיחת התרומה" (בעצם סתירה)היא עצמה השפעה.
וזה נבנה ע"י שתי פעולות:
א) יציאה מהעצמיות-מהרצון לקבל לעצמך ע"י כפיה שזה "ויקחו לי".
ב) פעולת השפעה – "תרומה" המביאות את האדם לראות את חשכותו,ומיתוך כך לבנות רצון אמיתי וגדול לכלי השפעה.
ב"ה שנצליח לבנות משכן ראוי לשפעו של הבורא בתוכנו בבחינת :
"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם",  אמן.

בגלל העומס בשבוע הבא-פינת עתידות קרסה...

☺אז בנתים-יהיה אובך ביום ראשון וירידה קלה בטמפרטורות ביום שני...☺

תודות!!

•תודה ענקית למשה על הציוד על הפעילות הכיפית והשווה בחמישי ובגלל חוסר מקום-תודה ענקית על הכל!!

•תודה לחנניה-שתמיד מוכן לעזור ועל זה שהוא דאג לפעילות שהייתה בחמישי
 מתכון השבוע.. והפעם:
פ-י-צ-ה!
תודו שווה!!
למתכון - לחצו כאן
 

שו"ת / משקיעה בהדרכה ושוכחת את עצמי
חברות, זה ארוך אבל שווה כל רגע של קריאה!!
מוקדש לכל המדריכות שבנינו..
השאלה
שלום ותודה רבה! לא מזמן נכנסתי להדרכה בסניף ביישוב שלי ואני מוצאת את עצמי משקיעה המון (שיחות עם חניכות, ישב"צים עד שעה מאוחרת, פעולות ועוד)גם בגלל שאין הרבה אנשים שמתנדבים לעשות דברים ואני מרגישה מחוייבת
ההורים שלי מאוד דואגים לי וכועסים על זה שאני משקיעה המון (לפי דעתם מעל מה שצריך)מצד אחד יש מצווה גדולה לכבד את ההורים ואני גם יודעת שהכל מתוך דאגה כי הם רואים שאני לא משקיעה בעצמי ולא ישנה מספיק אבל מצד שני תמיד חינכו אותי שמדריך צריך לתת את כל כולו וגם חשוב לי שדברים יזוזו בסניף ובשבט...מה לעשות?

התשובה
שלום למדריכה המשקיענית.
מה נשמע?
אפשר להתפלסף ולדון בשאלת כיבוד הורים מול ההדרכה,
שמצד אחד צריך לכבד הורים, אבל מצד שני כיבוד הורים זה במה שנוגע להם,
(מה שנקרא בגרסה התורנית: מאכילו משקהו מלבישו מנעילו,לא ישב במקומו ולא סותר את דבריו).
אפשר גם לעלות מדרגה ולהעביר את הדיון לפסים של:
מה-שווה-לעזור-לכל-העולם-ואשתו, להיות השפיצית של הסניף אבל,לבאס לאבא ואמא את הצורה.
ואפשר עוד הרבה דברים.
אבל בואי שנייה נעזוב את אבא ואמא, ונדבר עלייך. הולך?

נתינה ועשייה ב"ה אלו ערכים מרכזיים בחיים שלך.
רק מה, צריך לזכור שמשחקי זה הכל או כלום לא ממש מומלצים בחיים,
את יודעת, רצוי לא ללכת על קצוות הסקאלה, כי מקיצוניות לא יוצא בדרך כלל הרבה.
בגדול נראה לנו שאם את רוצה להיות בעלת חסד אמיתית, אחת שעושה ומשפיעה,
להיות משמעותית, וללכת על הדברים בגדול ובאמת,
אז מה שאת צריכה לעשות זה להשקיע את כל כולך.
אז זה נכון, אבל לא בצורה שאת חושבת עכשיו.
להיות איש חסד אמיתי זה קודם כל לדעת לעשות חסד עם עצמך!
לדעת שלהשקיע את כל כולך במשהו, כדי שהנתינה תהיה אפקטיבית ושדברים יזוזו,
את גם חייבת לדעת לעשות קאט ולקחת זמן לעצמך.
תביני זה לא שאת לוקחת זמן לעצמך, כי הנתינה שלך היא חנות שיש לה שעות פתיחה וזהו.
זה לא: היית בסניף מ-17:00-23:00, בפעולה, שחנו"ש עם חניכה, ישב"צ, ועוד אלף ואחת דברים,
שש שעות הצלת את האנושות, עשית את היומית שלך, ואת יכולה לדפוק כרטיס ולפרוש הביתה.
דווקא בגלל שהנתינה מבחינתך היא מציאות קבועה ולא מזדמנת,
היא לא חלק בחיים אלא החיים עצמם,
את צריכה לעשות חושבים איך לעזור לה ולך ככה שתחיו ביחד עד 120
בלי שבאיזה שלב תחליטו להיפרד, על רקע ´זה לא את זה אני´.
לפעמים אנחנו יוצרים לנו בראש את המשוואה לדאוג לעצמך=אגואיזם,
במקרה היותר טוב חושבים שלדאוג לעצמך זו איזו אקסטרה,
כאילו זה לא שאת נגד לחשוב על עצמך, אבל רק אם יצא,
כי מה זה את (השעות שינה שלך, הלימודים, הארוחות הנורמליות) לעומת ה-30 פרחים שבאמת זקוקות לך?!
אז זהו שלא. שאני אומרת לחשוב על עצמך אני לא מתכוונת לאיזה בונוס.
מבחינתי זה בילט אין בנתינה, והייתי אומרת שאפילו הבייסיק שלה.
ולא, ממש לא נסחפתי.
להיות בעלת נתינה אמיתית זה קודם כל עם עצמך!
אנחנו אשכרה מדברים פה על "עניי עירך קודמים", כי כדי לתת לכל העולם ואשתו,
צריכים לדעת ולהיות מסוגלים קודם כל לתת לעצמנו.

תוך כדי שאני יושבת וכותבת לך את התשובה, יצא לי לדבר עם חברה שלי אחת,
דיברנו על כל מיני, את יודעת, בנות...
לא זוכרת איך הגענו לזה אבל פתאום היא מספרת לי את הסיפור הבא:
לצורך העניין נקדים ונספר שהיא הייתה בעבר הלא רחוק מדריכה באולפנא,
ולשכבה שהיא הדריכה היו שתי מחנכות.
וכאן כבר מתחיל הסיפור, מחנכת אחת הייתה פשוט מן מדריכה נוספת של הבנות,
היא השקיעה בהם את הנשמה, הייתה עושה בשבילן דברים בשעות שאפילו הינשופים הלכו כבר לישון,
בקיצור השקעה ומסירות ללא גבולות הרבה מעבר לקלישאה שבעניין.
השנייה, הייתה גם אחת משקיענית, עם ראש על הכתפיים, אבל מה, לא בסדר גודל של הראשונה.
והבנות (החניכות של החברה שלי), הן בכל זאת בנות אדם, וכמובן שרצו שם השוואות.
בגדול, העריכו את שתיהן, אבל, את יודעת מה שאמרו בסמול-טוקים והסתנן ככה בין השורות,
אם נסכם, בלי לחפור יותר מידי ולעטוף את זה במילים יפות:
´אז שאיזה כיף לתלמידות של הראשונה כי להם יש מחנכת הרבה יותר שווה´.
הסיפור לא נגמר כאן, והסוף הוא שאותה מחנכת יקרה עזבה דיי מהר את אותה אולפנא,
ולא כי לא הלך טוב, אלא היא פשוט נשחקה לגמרי,
ואילו השנייה ממשיכה לחנך את בנות ישראל עד עצם היום הזה.
(כן, זה אמיתי).
מה אומרת?

האמת, שאותי אישית כל העניין הזה (הגבולות של הנתינה אם בכלל יש חיה כזאת) דיי הטריד בזמן האחרון,
ככה שיצא לי לחשוב עליו לא מעט ולבדוק אותו קצת יותר לעומק,
ויודעת מה גיליתי? גיליתי שכל האנשים התותחים שעושים מ ל א בחיים שלהם,
המפתח לזה שהם מצליחים להעניק לכל כך הרבה, ושהם נשארים עם זה לאורך זמן,
ככה שלא מדובר באיזה סטארים כוכב נולדיים שכאלה, ששנתיים שומעים עליהם,
ובשנתיים שאחרי הם עסוקים בלאסוף את הרסיסים של עצמם.
הוא שהם פשוט יודעים לקחת זמן לעצמם.
הם יודעים להגיד גם ´לא. עד כאן´. כואב להם הלב לעשות את זה,
לא מרגיש להם הכי נוח בעולם, אבל איך שמעתי מישהו אומר:
´אני יודע מה עוד יש לי לעשות וכדי שאני יעמוד בזה ויעשה את זה הכי טוב שאפשר,
אני אומר לא לפעמים, כואב הלב/לא נעים/מבאס אחו שילינג, אבל חייבים´.

אז מה לעשות?
דבר ראשון לקחת את האמרה של רבי טרפון:
´לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה´
(להבין שהיא לא נאמרה כדי שלא ישעמם לנו בשבתות קיץ אחרי הצהריים),
ולשים אותה בלופ בראש.
אם תנטרלי שנייה את המנגינה והתנועות שעולות לך אוטומטית
כשאת שומעת את המילים האלה ועוד בהקשר של סניף,
אז תגלי פה תפיסה פשוט גאונית. היא נכונה בכלל בחיים ובפרט בהקשר של חינוך.
מצד אחד, במשבצת זמן הזו שאת המדריכה את תעשי הכל בשביל החניכות/השבט/הסניף.
אבל מצד שני, תזכרי שלא הכל על הכתפיים שלך בלבד, בעז"ה יהיו עוד מדריכות אחרייך,
או שלא (במקרה שמדובר בשבט גדול), אבל עדיין יהיו להן את כל החיים לפניהם לגדול ולהתקדם.
אז ממש לא אמרנו שצריך לשלוח עכשיו s.m.s התפטרות לקומונרית, וגם לא להתחיל לחפף ולעגל פינות,
רק מה לא לאבד ת´ראש, לצאת מפורפורציות ולהגיע לעוד קרב אבוד מראש במרוץ סביב הזנב של עצמך.
דבר שני, להבין שלהשקיע בעצמך זו לא המלצה נחמדה אלא משהו שאת חייבת לעצמך.
דבר אחרון, לא להשאיר את הנ"ל ברמת ההבנה, אלא בת´כלס לא לשכוח להשאיר זמן לעצמך,
(ומי כמוני מבינה כמה קשה להעביר את זה לרמת הפרקטיקה).
ובואי נדבר רגע עסקים;
לקבוע את הדברים מראש, לשים לעצמך קווים אדומים, שלא יעזור בדין ואותם את לא עוברת.
לדוג´ שאת השעות הקטנות של הלילה את מבלה מתחת לפוך ולא בישב"צים או בתור כותל מערבי לחניכות.

תזכרי שהחניכות שלך רוצות וצריכות מדריכה שטוב לה, אחת שתישאר לאורך זמן ותנהיג,
ולא שתעזבי אותן עוד שבוע-שבועיים/חודש-חודשיים רק כי את על סף התמוטטות עצבים.
ולמקרה שאת מתלבטת על הצ´ופר לפעולה של שבת, אני מצרפת את המייל שלי.
המשך עשייה ברוכה
ורק טוב.
רינת
rintz3@gmail.com
התשובה התקבלה מחברים מקשיבים בתאריך ל´ שבט ה´תש"ע

מש.. מש.. מש.. מש.. משנכנס אדר מרבין בשמחה!!
חברות!!
שיהיה לנו בעזר ה' חודש אדר מלא בשמחה אמיתית!!
המון המון ב"הצלחה במבצע שישית הפיצוצי שלנו
(-מבצע שישית!! זה להיט!!)
אוהבתותכן!
שבת שלום ותהנו בבית..


 
לוח מווודעות...
שישי, כ"ח שבט
 
הפינה של שלוה - במהדורה רחבה
(וזה לא בגלל שמשעמם לה, אלא היו השבוע המון פעילויות..)
 
(טוב זה לא בדיוק פינה- אבל נגיד..)
אז מה לא היה לנו השבוע?!מבחנים ולימודים [היה אבל טיפה]
ומה היה?!?היה פשוט שבוע מטורף וכייפי..
יום ראשון פוייקה בחסות המדריכות!!
[''מדריכות התש"ע שהרסו ת'אולפנה'']
ויום שני-יום הגוש עם סדנה ומצגות
ובערב ראינו את המתיחה של השביעית [כיום-תשיעית ...אהמ...בתלה...אהמ]
☻☺☻היה גומר..☻☺☻
ותמונות מחינו היה מרגש ומהמם!!
ויום שלישי-אין לשון {אל תדאגו –יש עבודה}
ושיעור ספורט עם תרגילים של זקנות (תרתי משמע)
ויאללה ימים להכתרה!!היה מדהים וטעים
שביזיזם קבלו ח"ח!!
וי' ימים להכתרה הפסקת 10 עם חבל כדור ומה לא?(סוכר ופופקורן)
ו-11- ימים למבצע...
ונשארים באולפנה...אבל אל תדאגו נוסעים לאשדוד למשחק מטורף
עם תנ"ך , מתמטיקה ולשון-לא שכחתם אנגלית??
ובגלל ששלומית ויעל חשבו שאנחנו צריכות דיאטה
רצנו באשדוד הלוך ושוב לכל מיני מקומות...
אבל תודו שהיה כייף
והבית של אטיאס..פיצה...פופקורן..מאפינס (של אימא של אטיאס)
ו'שייפ'
תודו היה גומר!!
ודבר תורה של שחר
ומלחמת קרח-מים
ותמונות ועוד קצת ועוד....
ובחזרה לאולפנה....עוד לילה אחד..
והביתה סופסוף!!
וזהו...
נתראה כבר..
♥אוהבת פוול♥
שלוה =)

סיפור חסידי:
(ותודה לאח של רעות ששלח לנו).

תלמיד אחד שאל את הבעש"ט, מהו שאדם מרגיש פתאום לפתע

התרחקות מהבור יתברך, כאילו נדחף מעל פניו חס וחלילה.

השיב לו הבעש"ט:

-          כשמלמדים תינוק ללכת, נוטלו האב ומעמידו לפניו קרוב אצלו ותיכף מתרחק ממנו קצת כדי שהתינוק יצעד אחריו. ובשביל למנעו מן הנפילה מקיפו האב בידיו, ונמצא התינוק צועד בתוך זרועות אביו. כיוון שהתינוק למד קצת ללכת, מרחיקו אביו כדי מהלך גדוך יותר ואף את זרועותיו הוא מרחיק מסביבו יותר. אין הרחקה אלא צורך חינוך והדרכה.  שנשכיל.. ונזכה להתקדם תמיד בעבודת ה' מתוך שמחה!! אמן!!
 
  חה..חה.. בדיחה..
 
מספרים שהיה קמצן שהגיע לביתו, ואישתו אמרה לו שהעוף מקולקל וצריך לזרוק אותו.

"לזרוק!?" מזדעזע הקמצן,"אפשר לתת לשכן העני שלא ראה עוף כבר הרבה זמן".
העני אכל בשמחה, ומיד אושפז בבית חולים!
בבוקר שמע הקמצן שהעני בבית החולים , והלך לבקר אותו ולקיים מצוות ביקור חולים.
בלילה נפטר העני, ולמחרת התקיימה ההלויה, לאחר שחזר מהלוויה אמר לאשתו: "נו? ואת רצית לזרוק את העוף ?
ארבע מצוות קיימנו בעזרתו: מתן בסתר, ביקור חולים, הלווית המת וגם ניחום
אבלים...

תודות תודות תודות תודות תודות תודות תודות תודות תודות תודות תודות תודות תודות....

•תודה ליעל שלומית ואטיאס על ארגון והכנת המשחק!!היה פשוט מדהים!!

תודה לצוות האולפנה על הפיצה ועל הכול!!!

•תודה לאימא של אטיאס על הבית ועל המאפיינס!!!

•תודה לבת אל המלכה [הערסית] ולמורה על הכול אין עליכם!!!

•ותודה לבורא עולם על המזג-אוויר המושלם שבלעדיו כלום לא היה יוצא, תודה!!!

 
 
 
 

מתכון השבוע, והפעם...

פסטה ברוטב שמנת - לחצו כאן
ממ.. זה רק אם בא לכם לפנק מישו..
ו.. כמובן!! לא לשכוח להביא לנו טעימות לאולפנה
ב"הצלחה בהכנה!...


פינת השו"ת:
חברות!!! אני יודעת שזה ארוך, אבל תקראו! זה שווה כל רגע

תוכן השאלה

שלום ויישר כח לכל העוסקים במלאכה (:

נכנסתי להדריך את שבט הרא"ה , והגעתי למסקנה שעכשיו מוטלת עליי אחריות ומחויבות לשמש דוגמא לחניכים , ולכן התחלתי לשמור נגיעה..
זה לא עניין של צביעות , חלילה.. ניסיתי גם לפני לשמור נגיעה, אבל לא הצלחתי ועכשיו אני חושבת שההדרכה יכולה להשפיע עליי ולחייב אותי מתוך רצון לשמור נגיעה ..
אבל , למרות השתדלותי העצומה , זה עדיין קשה!

בנוסף , לא כולם בחבר´ה שלי מבינים את זה , וחלקם אפילו צוחקים על העניין הזה . אני לא רוצה שבגלל לחצים חברתיים אני אפסיק לשמור נגיעה!!
הייתי שמחה לקבל ממכם דברי חיזוק , ואף הסברים שאוכל לתת לחברי שאינם מבינים את הרצינות שבדבר..

תודה רבה ,
ושוב- יישר כח עצום !

תוכן התשובה
שבוע טוב
ממש לא קשור לצביעות אלא לגדלות נפש ולאמת פנימית שמנחים אותך.
להבדיל ממדריכים ומדריכות אחרים שלא שמים קצוץ ואין להם בעיה מצפונית
לשחק אותה מצד אחד דמות חינוכית שיכולה להוביל חבר´ה ומצד שני באותה נשימה
לעבור על שמירת נגיעה, את קבלת כאן החלטה אמיצה שרק חושפת ממקצת כוחות
הנפש שרואים שהתברך בהם.
לעצם העניין, בשביל להבין בשביל מה בכלל לשמור נגיעה, צריך להבין ולהסכים
על דברים הרבה יותר בסיסים כמו למשל מדוע בחיים יש דברים שאנחנו מוכנים
שכל העולם יגע בהם ויש דברים שיתהפך העולם אבל אנחנו לא נביא לאף אחד
לגעת בהם.
בנים מתבגרים שנמצאים כבר בגיל שהם יכולים להדריך ולהוביל ועדיין לא
מבינים או מעכלים מדוע לא לגעת בבת למשל, מצהירים באופן הפשוט ביותר בפני
הבנות:
תקשיבי נשמה, זה נכון שאני מחבב אותך, אבל האמת היא שאני מעריך אותך ואת
הגוף שלך בדיוק כמו עגבניה סוג ז´ שמונחת כבר כמה ימים בבאסטה בשוק
מחנה-יהודה, זורמת עם חיוך מזמין כזה שכל העולם כבר הספיק למשש ולבדוק
אותה.
המון ´קונים´ לא באמת מתכוונים לקנות אותה, לקחת אותה הביתה, רק לבדוק
והיא, העגבני´ה זה לא ממש איכפת לה, היא חושבת שרק אם נוגעים בה וממששים
אותה אפשר לדעת מה היא שווה.
ואולי היא צודקת לא? היא הרי עגבניה.
בעצם, אם נחשוב על זה עוד קצת, אז ראית פעם איך בחור בן 18 שהספיק לעבוד
קצת ולחסוך בשביל גרוטאה שבקושי נוסעת מתייחסת לטרנטה שלו?
וזה לא משנה אם מדובר במכונית שלא הייתי נוגע בה גם עם מקל, הוא שטף
אותה, הבריק אותה, שם את השלט של ה´נהג חדש´, הצמיד לה אם הוא ממש שרוט
צמיגי מגנזיום ודפק לה אזעקה כאילו אנחנו מדברים לפחות על מרצדס SKL600
חדשה.
בואי נראה אותך מנסה לגעת לו באוטו. בוא ונראה מישהו מנסה לגעת לו באוטו,
סתם ככה, את יודעת, להוריד לאוטו איזה צ´פחה נחמדה, חיבוק אוהב, בידידות
כמובן.
הוא יתחרפן עליו לגמרי.
"אבל למה?" תשאלי אותו, "כולה אוטו"?
"מה ז´ומרת?" יענה לך נעלב, "זה האוטו שלי! יודעת כמה זמן עבדתי בשביל
להשיג אותו? נראה לך שאני אתן לכל מטומטם לגעת לי באוטו, למה מזה פה
מכירת סוף עונה? רשום עליו סייל?".
ואם הם עדיין לא מבינים מה הקשר בין מידת הנגיעה לערך הדבר, את יכולה
להזמין אותם לחנות השעונים של ´רולקס´, איפה שמוכרים שם שעונים שעולים
20.000 שקל ויהלומים שעולים 90.000 שקל.
השעונים והיהלומים סגורים ומסוגרים במעטפות של זכוכית עבה ואף אחד
חוץ מהמוכרת שמוציאה את זה עם כפפות בידיים שלה, לא יכול לגעת בדברים
האלו.
כי ככה זה שמדובר ביהלומים ששווים זהב.
מה שמזכיר לי את ה´מרצדס מייבך´ שהובאה באופן מיוחד וחד פעמי לארץ
בתערוכת מכוניות בשם ´אוטומוטור´ לפני כמה שנים.
מדובר במכונית שעולה מעל 7.000.000 שקל, (ולא, לא הגזמתי).
המכונית הייתה סגורה מאחורי חבל מיוחד במתחם סגור כאשר רק השליח הגרמני שהגיע במיוחד מגרמניה הורשה לגעת בה.
הסתכלתי על המחזה והבנתי מזה המשמעות של ´שמירת נגיעה´.
מבינה?
´שמירת נגיעה´ זה הרבה יותר מאשר חברה לייטים שלא איכפת להם מהדברים האלו
ואת יודעת שיש מצב מאוד סביר שעוד כמה שנים ה´כיפה´ היחידה שהם יכירו
תהיה רק שם של אתר באינטרנט.
שמירת נגיעה זה גם באופן הפשוט ביותר הצהרת כוונות של כל בת ובת על הגוף
שלה ועל כמה שהיא מעריכה אותו.
שמירת נגיעה משליכה באופן הישיר ביותר האם הבן שעומד לידך מעריך אותך כמו
שהוא מעריך עגבניה רקובה בשוק ולכן הוא מרשה לעצמו לגעת בך, או שהוא
מעריך אותך כמו יהלום יקר ולכן הוא מקפיד שלא לגעת בך.
ובהגיע רגע הניסיון ,כל בת ובת יכולה להחליט ולבחור באופן הפשוט ביותר:
האם אני עגבניה, או יהלום.
ואם הבן מתגלה כקשה הבנה ואו כ´ראש קטן´ במיוחד והוא לא יודע להבדיל בין הבת שמולו לבין עגבני´ה, אז כן, נראה לי שמאוד כדאי שכל בת תדאג להבהיר לבן בצורה מאוד פשוטה וישרה:
כפרות, אולי התבלבלת וזה בסדר לגמרי כי אף אחד לא מושלם, אבל אם אתה מחפש עגבניה לגעת בה, השוק כבר ניסגר.
והיהלום הזה שאתה רוצה לגעת בו?
סורי, אבל הוא לא למכירה, הוא שמור.
מה לעשות, להיות בת מלך זה גם מחייב.

בשורות טובות
אבינועם (מתוך 'חברים מקשיבים')
 

עתידות....

יום ראשון-טיול לכרמל תביאו אוכל!!ממתקים!!מצב רוח משקפי שמש

ונעלי הליכה ואל תשכחו שיוצאים ב9 לפנות בוקר ;) אז תבואו בזמן...

ובערב-ערב הימורים...

ויום ספורט-ברור שננצח!!

וחזרות והכנות וחזרות והכנות ועוד ועוד ועוד –למבצע שלנו!!

חברות תביאו מרץ כי אין לנו זמן אחר לכל זה!!

ואל תשכחו להביא דברים למבצע...


ערב חורף:

 
הפסקה פעילה
(י' ימים להכתרה..):
 
 
ההצגה באנגלית
(זה להיט..):
 
אריזת פרות טו Bשבט:
 
 

*   *   *   *

לוח מווודעות...
חמישי, כ"א שבט

הפינה של שלוה...(עם ו' אחת!!!!)
אז היה לנו שבוע עמוס מאוד עם שבת אולפנה נטיעות שעת עיון ומה לא..
היתה שבת אולפנה -ט"ו בשבת באולפנה(אממאין כ"כ מה לומר..)...לפחות השקיעו והביאו קולה..
פעילות של המורה-שנדע להקשיב באמת למה שקורה סביבנו ולא רק לעצמנו
יום ראשון עם שוקו ולחמניה בבוקר (כל האלה שקמו לחד"א וגילו שאין....=) )
שיחה עם ליצן (גילולוג...או משו כזה..)רפואי..היה מרגש מעניין מבהיל [עדינה....]וארווךךךך-למרות שלא שמנו לב...
יום שני סיור כפיי בשדה אליהו ראינו חמורים דבורים פלפלים רימונים ועוד מליון דברים....[תמונות בפייסבוק..]
ואז חצי מהכיתה השתחררה לנטיעות [בעצם קצת הרבה יותר מחצי] ונשארנו 7 בנות (בערך) בפנימיה
אז..החלטנו שאנחנו לא נמות משיעמום [מה שקרה בסופו של דבר...]
אז החלטנו להכין ספינג' עם השיבעיסטיות אבל הם הבריזו לנו...[חוץ מירימי שבאה בסוף..]
ספינג' אצל בתלה בחדר ואכלנו פופקורן ובמבה[תודה למורה]
והתחרפנו כרגיל... ואז אטיאס [האשדודי]באה עם פיצה סופר טעימה של אמא שלה [אין דברים כאלה!!!!]
והתחרפנו עוד קצת....וחילקנו ספינג' למלא אנשים [שמיניזם...המורה ענת וכו'...]
ואז ביום שלישי כבר היה יותר משעמם ממשעמם....למדנו לשון על החמשושיות ואז למדנו [?]מגמות ואנגלית...[לי אישית היה שיעור פרטי...
]ואז  שיחקנו טניס שולחן בספורט ונכנר [היה דווקא כייף]
אני עד עכשיו לא מבינה למה השאירו אותנו באולפנה אבל...מה לעשות החיים קשים וצריך להתמודד אז התמודדנו..
והעברנו את הנדנדה-איזה שאקליות אנחנו!!!!והלכנו לחרופפפפפפ (בתלה לא האמניה שלא ביקשנו להשתחרר)
מדרשה ואולפיזמון מטרוף  משמח מצחיק...
וברור שאנחנו היינו צריכות לזכות!!!עם קטעי קישור קורעיים[השישית וי'אלה השישית ואו או או או...]
 ויום חמישי באולפנה איזה כייף!!! =(
שוב קריוקי ושוב סרט..[הפעם סרטי גמר] ופופקרון...
אנימקווה שנהנתם כי אני הייתי חולה והלכתי  לישון....
ויום שיש חצי מהכיתה נשארה..[הקייטנה של השישית..]
שוקו ...לחמינה והביתה ספסוף [אין דברים כאלה...=)]
ובתקווה שהשבוע הקרוב יהיה כייפי ומהנה..
אוהבת אותכם קצט...
שלוה המצוננת...

נשמות!!! לשלוח לי תמונות!! :) מחכה..

מתכון השבוע, והפעם...
חלות שבת של לינדה / מתוך אתר אוסם:
למתכון: לחצי כאן
 
פינת השו"ת:
 
למה אסור לגלוש בפייסבוק?
* השאלה:
למה אסור לגלוש בפייסבוק? מה הבעיה?
 
* התשובה:
שלום
זה לא שכתוב בשולחן ערוך חלק ה´ סימן קטן ו´:
´ואיסור חמור הוא למגלש בפייסבוק שמא...´.
זה לא העניין.
הפייבסק כמו הטוויטר המסנג´ר או האייסי, הם כלים להפצת מסרים מהירים.
בגלל שמה לעשות, הם נמצאים באינטרנט וכולם כולל כולם נמצאים שם,
ממילא החשיפה לכל הגועל נפש שהולך היום ברשת הרבה יותר גבוהה.
אם תגידי שאת הולכת לארגן סמינריון עצבני לחבריא ב´ וכל התמונות
של החברים מהסניף נמצאות שם, אז ברור שבחרת לקחת את הפייסבוק למטרה טובה
בדרך כלל, ואולי זה רק אני, בנות ובנים נמצאים שם לדברים אחרים:
לצ´וטט עצמם לדעת, להסתכל בעוד פוזה של הקוף התורן שמחכה שאיזה בת תאשר אותו כדי שרשימת החברים שלו תגדל למספר דו ספרתי ואז זה אומר שהוא ממש אבל ממש בעיניניים וכו´.
ברגע שעולמה הרוחני של בת מורכב מדברים אחרים בצורה כזו שפשוט אין לה זמן לדברים האלו, זה אומר שהיא במקום הנכון.
אז אף אחד לא הולך למקרה קיצון, והיום יש להמון אנשים מייל וראי את האתר שלנו למשל בתור דוגמא לשימוש חיובי ברשת.
אבל בגדול, לא יודע כמה זה בריא להסתער על כל סטראט-אפ חדש שיוצא ומגדיל את הצורך הזה שלנו, להתעדכן כל הזמן ולהרגיש מחוברים לכל העולם, כדי שנהיה בטוחים שאנחנו באמת חיים.

רק טוב, שבת שלום

אבינועם
(לקוח מהאתר חברים מקשיבים)

 
  חה..חה.. בדיחה..
אברם ואסתר טסים מברוקלין לאוסטרליה לרגל חגיגות יום הנישואין ה-40 שלהם,
    כשלפתע מפציע קולו של הטיס ברמקולים:
    נוסעים יקרים, אחד מהמנועים שלנו הפסיק לעבוד אולם למזלנו זה קרה מעל אי קטן שאינו מסומן במפה,
    כך שאני מאמין שאנחנו נינצל, אך יש סיכוי שלא ימצאו אותנו לעולם.
    הם נוחתים בשלום על האי ואברם מסתובב לאסתר ושואל:

    תגידי אסתר, שילמת לרבי על הכיסאות שלנו בבית הכנסת? לא הספקתי, עונה אסתר.
    ותגידי, את התרומה לקרן היהודית שלחת? אויש אברם, היא עונה בבושה, שמתי במעטפה ולא שלחתי עוד....
    ואת הצ'ק לבניית האגף החדש בבית הכנסת נתת? אני כל כך מצטערת אברמ`לה, זה פשוט פרח מזכרוני
    אברם התחיל לצחוק את צחוקו הגדול ביותר מזה 40 שנה
    והיא מסתכלת עליו המומה ושואלת: אבל אחרי כל זה, למה אתה צוחק כ"כ?
    כי הם ימצאו אותנו אסתר, הוא עונה לה, הם ימצאו אותנו

*   *   *   *

סיפור בהמשכים:

נגד הזרם / רועי אבחי:
 
פרק א': לחצי כאן
פרק ב': לחצי כאן
מדהים!!! מדהים!!! מדהים!!!
(חברות, הסיפור יתפרסם מעכשיו כאן במקום בעיתון הכיתתי, לתשומת ליבכן).

*   *   *   *
לוח מווודעות...
שבוע 2
הפינה של שלווה:
ב"ה עוד שבוע עבר בשלום..(או שלא..)
טוייב אז מה היה לנו השבוע(חוץ מלימודים ואסול בכל הפסקה [תגוונו קצת])
מבחן למתמטיכייף 5-בעצם לא...נדחה לשבוע הבא בעז"ה[כרמל: "אוופפפ"]
פגשנו את גלית שלא ידעה עד גיל 18 מזה קרוואן (מזה באמת?)
 ושניסתה להכין שוקו בתוך הקומקום החשמלי [תנסו את זה בבית ;) ]
הייתה שיחה מדהימה מהממת מצחיקה מרגשת מחזקת וארוווכההה
לילה מטורף הזיו ומפחיד [חוץ מלאלה שחרפו להם במיטה..]
השכמה של החמשושיות ב6 וחצי לפנות בוקר..שיעור ספרות עם קעקועים,שואה,גואל רצון הכת שלו ומה שבניהם
(מה הקשר לספרות?!רק אלוקים יודע...)
לחמניות וטרופיות מהפריסה שהייתה לשביעיסטיות שיעור חופשי לכווווווווולללם!!!ייייייששששששש.....
תמונה שהתחילה מ3 בנות בערך והגיעה בסוף לכל הכיתה כמעט...
חברותות (אמון ואפי-כמה ראשי שנה יש??) ומשחק פדיחות מטורף.[??] (שחר-"אני מלך הסלע")
החלפת מקומות.[ פרידה מזולה החמודה והמהממת שלי.. ]
 בדיקת דופק ולחץ דם לביו [לוגיה...לוגיה..ביולוגיה!!] ומחק חדש ללוח –המטאטא (מתמטיכייף 4 )
שיעור ספורט-(אמון היחידה[כמעט]שעשתה  שכיבות שמיכה!!המשכי כך)
"אייך שגלגל מסתובב לו.."-תודו שהיה כייף
וערב חורף מטורף וכייפי עם משחקים קורעים..קריוקי  וסרט- יום בניו יורק...(או שלא...) ומרק חם וטעים...
תודה רבה למור ולמלצמן
שיעור חינוך עם דברים שהייתי מתלהבת מהם..
ומה הייתי לוקחת איתי לטיול [פלאפון ו....תשלימו לבד]
 וששש....שקט בפנימייה כי כולם (כמעט) השתחררו....
ומשחק מחניים מטורף עם כל האולפנה[?]
ו...הרגע הגדול הגיע...תעודות!!!
אני מקווה שהם היו לכם בסדר ואל תדאגו...יש עוד מחצית..;)
ושבת אולפנה ,שבת שירה ,שבת ט"ו בשבט, שבת בוגרות, שבת של החמשושיות, ושבת שלום....

עד כאן מהפינה(בצד השני של הכיתה..)בסוף הכיתה...
תודות...
•תודה לכל אלה שהגנו בחירוף נפש על הקונוסים בשיעור ספורט
•תודה למור ולמצלמן על הערב חורף...
•תודה רבה לכל אלה שכתבו לי פתקים מהממים לזולה שלי!!-חולה עליכם
 

בס"ד

נשמה....משו לנשמה..

"תוך אמוני עם סגולה.."

אייך יהודי ידע אם הוא מחובר ושייך באמת לשבת קודש?.ממש מעומק נשמתו...

זה פשוט....

אנו אומרים בקבלת שבת:"תוך אמוני עם סגולה בואי כלה.."

אם יהודי מרגיש שהוא באמת "תוך אמוני עם סגולה."

-כלומר אם כל יהדי שהוא רואה הוא רוצה לנשקו ולחבקו ולהגיד לו:

"יהודי אין כמוך!אין קדוש כה'!!ואין קדוש כעם ישראל"

כשהוא ממש "תוך אמוני עם סגולה" אזי...הוא מוכן ל"בואי כלה,בואי כלה.." הוא מוכן לשבת קודש.

אבל...אם חס ושלום יהודי הולך ברחוב ורואה יהודי וחושב "איי...היהודי הזה-אני אפילו לא בטוח אם הוא יהודי.."

ורואה אישה שלא לבושה בצניעות וחושב "אני לא מבין מדוע אביה ואימה התחתנו" דברים שכאלה מראים שלאותו אדם אין שייכות אמיתי לשבת קודש חס ושלום.

אז..שנזכה ושלא נגיע לידי ניסיון..

שבת שלום ומבורך- רעות.

בית נדיר מתוך שיר מתמתיכייף / מהפייס של אמון:
שוב משוואות שלא פתורות על הנייר שלי
    מוחקת את כל התרגיל שלא מצליח לי
    ובספרים יש פתרונות בלי קשר לתרגיל
    מתגעגעת לסתם נעלם אחד רגיל...
 
מתכון השבוע:
עוגיות של שלושה שוקולדים /קרין גורן -
למתכון לחצי כאן

*   *   *   *
(היכונו...היכונו...
שימו !!!
 לוח מודעות - שבוע 2,
פינת ההדרכה (חדש!!)
ופינת השו"ת שלנו (גם חדש!!) -
בדרך!!!..)
 
*   *   *   *
 
 תמונות מהשטח...
 
 
 

 ההצגה באנגלית..זה להיט!!
 
ביומולדת של מלצמן...
 
ההצגה באנגלית..זה להיט!!
 
סיור סילחות...
 
חורשות...

בכיתה...

סטלה...
 
יאמיי...
 
תמיד שמח במטבח שלנו...
 
הפסקה פעילה...


*    *    *    *
לוח מווודעות...
מזל טוב לרעותה!!!
עד 258 ויותר...
☺שתזכי להצליח בכל מה שתעשי ☺
הרבה בריאות ואושר, ושתמשיכי להיות כזו ילדה נהדרת ושמחה!!
ובעז"ה שיתגשמו כל משאלותייך לטובה אמן!
☻ד"ש לטלוש מפלישת החייזרים☻
ד"ש לשחר הנשמה חולה עלייך ♥עניתוש♥☻ד"ש למלכוש מהפלא' שחזר אליה..התגעגעתי...☻

-    -
מה יהיה לנו בעז"ה...
אין מבחנים!!!(חוץ מלמתמטיכייף 5- שיהיו מנקות..)ומועד ב'
ושעת עיון של האולפנה(סיפור אישי של מישי..)
וסיור בביולוגיה לכל הכיתה!! וחברותות =) ומדרשה
ו....תעודות...(יד בנימין אתם אחרונות!!)
א'ימלה....עוד שנייה מתכונות,בגרויות וכאלה...
ושבת אולפנה!!שבת ט"ו בשבט שבת בוגרות ושבת שלום...;)
וזהו...נראה לי...
 
מתכון השבוע...
והפעם:
עוגיות סבתא עם סוכר קינמון /קרין גורן.. 
למתכון לחצו כאן

 ש-מ-ח-ה-!-!-!
  

הפינה של שלוה  מהזולה שבסוף הכיתה...

מבחנים ועוד מבחנים ועוד מבחנים ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד...וזהו...
סתם....היו עוד כמה דברים באמצע ובצד...
הגענו.. מבחנים במגמות(לוגיה לוגיה...ארץ ארץ...שורת שורת...)
שיחה שהתגלגלנו מצחוק...מי שישנה-הפסידה...

מבחן חוזר במתמטיכייף ל4 יחידות (חוץ מלאמון שקיבלה 100)
מחניים וכדורגל(??) וחרישה לבקיאות....ופיצה(או שלא...איזה באסה זה...)
מחזה נדיר-שיעור חופשי (ראשון ואחרון..[הלוואי ולא-אבל תכלס מה הסיכוי שזה יקרה שוב..]) ל5 יחדות תנ"ך..מדרשה עם הרבה סרטים מגנבים ומפחידים(?)

[אטיאס-בסוף התנין אכל אותו..]
ופעילות של בטלה
(שמתם  שאף אחת לא אמרה אוכל-מה עבר עלינו?)
ועוד קצת חרישה ועוד קצת ועוד...
(מיכלוש-למה למצרים היו הרבה בכורות??)

והתחרפנות...(כרגיל..)
שיעור מתמטיכייף בשעה לא שעה
(ממתי יש שעה 0 במערכת...עוד מעט יהיה 1- ?!?)
ואז...הרגע שכולנו חיכנו לו(??) הגיע המבחן בבקיאות!!!
היה אחלה/מעפן/קשה/קל/פסדר/מדכא/-(מחקי את המיותר..)

והחזרת מבחנים בדינים!!
(כל הכבוד לנו-אין אנחנו פשוטות גאונות...או לפחות רובנו...סתאם נשמות הכל מאהבה..)
והביתה!!

איזה כייף שלא נשארים !!!תודה לאולפנא!!
עד כאן מהפינה בסוף הכיתה...
אתם מוזמנות להגיב להאיר להעיר מה שבא לכם נשמות לאביו קצט...

בדיחת השבוע:

איך קוראים ל...?
דוגמנית ערביה-עלילה מסלול.
חשמלאי- מיקי בתאור.
מלצר- מתי שטו
מורה לנהיגה-מוטי לוכים
נהג מונית-שמחה גורה
טייס- אבי רון
ארכיאולוגית- ראומה מצאתי

תודה לשלוה על כל העזרה :)

ולמרב ומלכוש על התמונות!!
תמשיכו לשלוח..

עיגולי השמחה/ דסי רבינוביץ':
לכל אדם יש עיגול בלב, עיגול שמחה לפעמים העיגול קטן אך הוא יכול לגדול, לגדול ולגדול…
כאשר עיגול השמחה גדול, הוא שולח עיגולים קטנים למקומות נסתרים בגוף מקומות שלפעמים כואבים.
ככל שיש יותר עיגולים קטנים, פחות מקומות כואבים. יש אנשים שעיגול השמחה שלהם קטן ולנו יש תפקיד-… לעזור לו לגדול.
ודאי אתם שואלים "איך?" כל אחד מאתנו חושב על דרך אפשר להביא לו סוכרייה לתת לו פרח, לשיר לו שיר או אפילו לומר לו "בוקר טוב, מה שלומך היום"
והכי חשוב זה לעשות זאת בכיף, בשמחה, מכל הלב.
שתזכו לעשות הרבה עיגולי שמחה לאחרים, ובזכות שתגדילו עיגולי שמחה של אחרים גם העיגול שלכם יגדל.
 
*    *    *    *
 
 
*   *   *   *
 
          
 
0211200909202673-copy.jpg