HeaderBanner.jpg
  מידות - עין טובה  
 
בע"ה
 
עין טובה
 

תלוי איך מסתכלים על זה...

פעולה לשבטים נבטים-מעלות בנושא עין הטובה.

(להורדת הקובץ לחצו כאן)

 מבוא:

"כל מי שיש בידו שלושה דברים הללו, מתלמידיו של אברהם אבינו..

 עיו טובה, ורוח נמוכה, ונפש שפלה..."(פרקי אבות ה, יט)

בפעולה זו אנחנו רוצים ללמוד האם אנחנו עומדים בפוטנציאל שלנו (תלמידי אברהם אבינו) ומסתכלים  על הדברים בעין טובה ?!

 מטרת הפעולה:

1        החניך ייפגש עם מידת העין הטובה.

2        החניך יתעורר ליישום מידה זו בעצמו.

 

 מהלך הפעולה:

 שלב א':

השאלה שתעמוד במרכז שלב זה היא: האם אנחנו בעלי עין טובה?

פרוס על רצפת החדר לוח משחק. על הלוח יופיע מסלול ומקום לכרטיסי דילמות, וכן מקום לכרטיסים בצורת עין [דוגמא בנספח מס' 1 להורדת הנספח לחצו כאן].

כל חניך מקבל חייל [אפשר לעשות מסתם חתיכת בריסטול ולדאוג שכל חתיכה תהיה בצבע אחר] כל חניך בתורו זורק את הקוביה. מי שנופל על o – לוקח דילמה מ"קופת הדילמות" [נספח מס' 2 להורדת הנספח לחצו כאן].  עליו לספר לקבוצה כיצד היה נוהג במקרה זה, אם הוא היה נוהג בהתנהגות של עין טובה- זאת אומרת: אם הוא חושב חיובי על האדם ועל הנעשה- הוא מקבל "עין" מערמת ה"עיניים",  ואם לאו- לא.

בסוף המשחק ספרו כמה עיניים יש לכל אחד ולמה.

שאל את החניכים:

¬              האם המקרים שהיו במשחק, מוכרים להם?

¬              האם זה קל לחשוב על אדם שעשה לנו רע, טוב?

¬              איך אפשר לעשות זאת בכל זאת?

¬              האם היינו רוצים שיחשבו עלינו טוב? מדוע?

 

 שלב ב':

חלק לחניכים תמונות [נספח מס' 3 להורדת הנספח לחצו כאן] ושאל את החניכים מה הם רואים.

הרעיון של התמונות הוא שאם מסתכלים היטב, אפשר לראות בהם שני דברים.

 שלב ג':

הצג את הדו שיח בין אברהם לקב"ה בענין סדום - קרא את הפסוקים ( בראשית פרק י"ח, פסוקים ט"ז – ל"ג ופרק י"ט פסוק א'). באופן דרמטי כך שידגישו את ההשתדלות הרבה שאברהם עושה בעניין סדום.

לאחר הקריאה, נשאל את החניכים מה הם חושבים על אברהם:

כיצד הוא יכול, למרות שהוא מכיר את רשעותם של אנשי סדום, לחשוב עליהם טוב ולנסות למצוא בקרבם איזה צדיק להצילו?

האם היינו נוהגים כמו אברהם? או שהיינו מתעלמים, או אולי שמחים? [מה קרה?! אם ה' החליט – החליט!].

 

 סיכום ביניים:

בסיפור סדום אנחנו פוגשים העין הטובה של אברהם אבינו. לכאורה, למה אברהם בכלל מבקש ומתעקש להציל את אנשי סדום, זה נראה כאילו אברהם ממש לא עוזב את הקב"ה, אולי 50 צדיקים אולי 40 אולי...למה הוא לא סומך על הקב"ה – הרי הוא שופט כל הארץ ועושה דין צדק, האם לא ברור כי הוא בדק את העניין קודם שהחליט להפוך את סדום? מעבר לעובדה שגם אברהם הכיר מקרוב את רשעותם של אנשי סדום ובאמת שלא היה על מה ולמה לסנגר עליהם ולחשוב עליהם טוב.

אנחנו רואים זאת לאורך כל הדרך, ההתנהגות של אברהם ביחסו להגר, ללוט, לאנשים ולאורחים סביבו, תמיד בעין טובה, תמיד חושב עליהם בצורה חיובית.

האם אברהם תמים? האם הוא לא רואה שיש רוע מסביבו? האם אנחנו לא צריכים לשמוח כשהרשע נעלם?

אולם זהו ענינו של אברהם ושל מבטו בעין טובה על המציאות.

אברהם הוא לא נאיבי, הוא לא תמים כזה שלא מבחין בן טוב לרע, בן אור לחושך, ודאי וודאי שאברהם יודע ומכיר היטב מי הן הנפשות הפועלות, הוא לרגע לא חושב שאנשי סדום הם רחמנים בני רחמנים ולא שלוט הוא צדיק יסוד עולם, אלא אברהם יודע שבכל מציאות של רוע יש גם ניצוץ של טוב, שבכל אדם יש נשמה שהיא טובה ויסודה הוא טוב, אברהם מחליט להסתכל על החלק הזה. זה לא שהוא לא רואה את הרע, אלא שהוא מחליט לראות את הטוב, ואת הטוב הזה הוא מנסה להגדיל כך שזה יהפוך לחלק העיקרי של האדם.

כמו בתמונות הדו משמעיות שפגשנו, אנחנו מחליטים על מה להסתכל ואז רואים. כמו כוס שהיא חצי ריקה וחצי מלאה, אם נשאל- הכוס הזו ריקה או מלאה? תלוי על מה אנחנו מחליטים להסתכל – אם על החצי הריק, אז לגבינו הכוס הזו ריקה, אם על החצי המלא- לגבינו הכוס הזו מלאה. בכל איש ובכל מצב יש גם טוב וגם לא, השאלה על מה אנחנו מחליטים למקד את המבט. 

 שלב ד':

ספר לחניכים את הסיפור "באיזה עין אתה מצלם"? [מבוסס על סיפור אמיתי- נספח מס' 4 להורדת הנספח לחצו כאן], או לחילופין את הסיפור על ר' אריה לווין "הווי דן את כל האדם לכף זכות" [נספח מס' 5 להורדת הנספח לחצו כאן].

ב- 2 הסיפורים הללו תוכל לעצור ולשאול עוד לפני סוף הסיפור, כשמתגלית התמונה האמיתית, כיצד הם היו נוהגים ומה הם חושבים על אותה דמות.

 סיכום:

בתחילת הפעולה התוודענו לכל מיני מקרים שקורים לנו ואת היחס שלנו אליהם, כיצד אנחנו חושבים על החברים שלנו, ההורים והמורים שלנו, שמשהו לא נראה לנו מתאים למה שאנחנו חושבים שנכון היה לעשות.

מי שהסתכל בצורה חיובית, קיבל עין- "עין טובה".

בשלב השני פגשנו תמונות שניתן להסתכל עליהן מכמה זוויות וראינו שבכל פעם ניתן לגלות בהן דבר אחר, כמו גם ישנם דברים שבעין שלנו נראים לנו כך, אך המציאות האובייקטיבית מראה שהן בעצם אחרת... 

ההפעלה הזו מלמדת אותנו שלא תמיד ניתן לסמוך על מה שאנחנו רואים בעין, שלדברים במציאות יש גם רבדים אחרים.

זה לא פשוט להיות אנשים עם "עין טובה". עין שרואה אדם או מצב ולא חושבת באופן ישיר רע על האדם, אלא על דבר טוב, חיובי, עין שרואה דברים טובים. אנחנו יודעים שזה לא קל, אבל אנחנו יודעים שזה אפשרי. כיצד? – פשוט! אברהם אבינו היה בעל עין טובה ענקית, גם על מי שהיו הפוכים ממנו ב- 360 מעלות.

פגשנו בסיפורים כיצד אפשר ליפול בזה, איך נפלו האנשים בפח, כשחשבו על צלם החתונות, ואפילו רבי אריה לוין למד שצריך להיזהר בזה מאוד לפני שקובעים על האדם משהו. אך אפשר גם להצליח בזה ובגדול.

צריך פשוט להתרגל. להרגיל את עצמנו, דקה לפני שאנחנו "מכסחים" את האדם/ החבר במחשבות רעות וכועסות. נעצור שניה ונחשוב: "אולי הוא לא יכול היה להגיע", "אולי זוהי סתם שגיאה", "אולי הוא בכלל לא התכוון וכדאי ללכת לשאול אותו"...

אם נרגיל את עצמנו לעין טובה, ייטב לסביבה של כולנו, וגם ייטב לנו, נהיה פשוט יותר טובים, יותר אנחנו.

 
0211200909202673-copy.jpg